Page 304 - 30322

‫‪ 304‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫משרת את אדון קיין מאז שהוא היה תינוק בעריסה‪ ,‬אם כי יש לציין‬
‫שאז הוא היה תובעני פחות כלפיי‪.‬״‬

‫״אם כך‪ ,‬הכרת את אבא שלו?״ הסקרנות כל כך ניכרת בקולי‪,‬‬
‫שמתחשק לי להחטיף לעצמי מכה הגונה בישבן‪ .‬אני צריכה להתבייש‬
‫בעצמי על כך שאני מנסה לדלות את סודותיו של ת׳יאו מהעובדים‬
‫שלו‪ ,‬בייחוד לאחר שנהגתי בת׳יאו בתקיפות כזאת‪ .‬אבל‪ ,‬לכל הרוחות‪,‬‬

‫אינני מסוגלת לכבוש את יצר הסקרנות שלי‪.‬‬
‫הפעם ג׳פרסון כן טורח להסתובב‪ .‬״ובכן‪ ,‬בוודאי שהכרתי את אבא‬

‫שלו‪ .‬הבית הזה היה שייך לו‪ ,‬לפני שהוא עבר לבעלותו של ת׳יאו‪.‬״‬
‫״והמועדון‪ ,‬גם הוא היה שייך לו?״‬

‫״כן‪ ,‬וגם האחוזה הכפרית בצד הדרומי של העיר‪ ,‬היכן שאימו של‬
‫ת׳יאו שוכנת כעת‪.‬״‬

‫״ואבא של ת׳יאו צבר את כל ההון הזה לרכישת הנכסים המרהיבים‬
‫האלה מניהול מועדון חשפנות וניהול קרבות לא חוקיים?״‬

‫ג׳פרסון מחייך‪ ,‬ונסוג לתוך חדרה של פני‪ .‬״לילה טוב‪ ,‬מיס ווייט‪.‬״‬
‫״לילה טוב‪ ,‬ג׳פרסון‪.‬״ הוא סוגר את הדלת ומותיר אותי להרהר מה‬
‫עליי לעשות עם עצמי‪ .‬ת׳יאו איננו‪ .‬אינני יכולה להתמודד עם ג׳ודי‪,‬‬
‫או עם כל אחד אחר‪ ,‬לצורך העניין‪ .‬לכן אני פוסעת לעבר הרובע‬
‫הפרטי של ת׳יאו‪ ,‬ותוך כדי כך מוציאה את הטלפון שלי מהתיק כדי‬
‫להתקשר לג׳ס‪ .‬״לעזאזל‪,‬״ אני מקללת‪ ,‬לאחר שאני מגלה שהסוללה‬

‫ריקה‪.‬‬
‫אני נזכרת בתחנת הטענה הניצבת על המזנון בטרקלין‪ ,‬וממהרת‬
‫לגשת לשם ולהטעין את הטלפון שלי‪ ,‬ואחר כך הולכת להחליף בגדים‪.‬‬
‫אני נכנסת לחדר ההלבשה של ת׳יאו‪ ,‬בוחרת חולצה לשינה‪ ,‬לובשת‬
‫אותה בזריזות ואוספת את שיערי לאחור בעודי עושה את דרכי אל‬
‫חדר האמבטיה שלו‪ .‬אני רוחצת פנים‪ ,‬מצחצחת שיניים וניגשת לקחת‬
‫את הטלפון שלי‪ .‬חמישה אחוזים‪ .‬זה יספיק לי‪ .‬אני משחררת את‬
‫הטלפון ומדליקה אותו‪ .‬לאחר שהטלפון מתעורר לחיים‪ ,‬המסך מוצף‬
‫בכמה התראות על שיחות שלא נענו מג׳ס‪ .‬אני מתקשרת אליה וצונחת‬

‫אל הספה בכבדות‪.‬‬