Page 298 - 30322
P. 298
298׀ ג׳ודי אלן מלפס
לא פחות מכפי שהיה לפני כן ,כאשר השארתי אותו להתמודד עם
ההשלכות של מבטי הזועף .״מה שלומה?״ הוא שואל.
״חיה,״ אני מטיחה בו בקיצור נמרץ.
״אני אתן לכם קצת פרטיות.״ קאלום ,שרוצה להימלט מהאווירה
הקודרת ,מסתלק מהחדר במהירות הבזק .אני מתבוננת בגבו הנעלם
ובדלת הנסגרת מאחוריו ,ואחר כך מסבה את תשומת ליבי בחזרה אל
פני.
״איזי ,אני מעולם —״ ת׳יאו פותח ואומר.
״תפסיק,״ אני קוטעת את דבריו בלי להביט בו .״אל תספר לי
עד כמה אתה מרגיש רע ,ת׳יאו .המקום הזה אמור להיות בטוח .היא
הייתה אמורה להיות מוגנת .האישה האומללה כבר עברה די והותר.״
״אף אחד פה מעולם לא הפר את החוקים ,איזי .אף אחד לא העז
לעשות זאת.״
״מי העז עכשיו?״ אני שואלת ,ומסבה אליו את עיניי הנבובות .״מי
מעז להיכנס למועדון של ת׳יאו קיין ולעשות דבר כזה?״ ידי מחווה
לעבר פני מחוסרת ההכרה.
״אני לא אנוח עד שאברר.״ נחיריו מתרחבים ,איום מסוכן רושף
בעיניים הכחולות שלו.
״הגבר מהסמטה,״ אני אומרת.
״הוא במעצר.״
״אתה בטוח בזה?״
״אנדי בודק את העניין.״
״אתייחס לזה כאל תשובה שלילית.״
כתפיו הגדולות נשמטות ,ועיניו מושפלות אל הרצפה .רגשות
אשם מכרסמים בו ,אך אינני מצליחה למצוא את טוב הלב הנחוץ כדי
שבכלל אוכל לנסות להרגיע אותו .אין זה משנה שניסיונותיי יהיו
לשווא .הוא מאשים את עצמו ,ובהיעדר אדם אחר שיישא באשמה
כרגע ,אינני יכולה אלא לתלות בו את האשמה בעצמי.
״היא אמורה להיות בבית חולים,״ אני רוטנת ,אף על פי שאני
יודעת שדבריי חסרי כל תועלת .״וצריך להזעיק את המשטרה.״