Page 284 - 30322

‫‪ 284‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫״לא יודעת‪.‬״ אני מושכת בכתפיי‪ .‬כשהיא התקשרה אליי אתמול‪,‬‬
‫תחילה חשבתי שאולי ת׳יאו ביקש ממנה שתזמין אותי‪ ,‬ולו רק בשביל‬
‫להעסיק אותי למשך כמה שעות‪ .‬אחר כך תהיתי אם היא באמת‬
‫ובתמים רוצה להכיר אותי‪ .‬או לחזק את הקשר בינינו‪ ,‬כפי שג׳ס ניסחה‬
‫זאת‪ .‬עד כה יצא לי להיות בחברתה מספר פעמים בודדות‪ ,‬בכל פעם‬
‫למשך זמן קצר‪ ,‬אבל אני מחבבת אותה‪ .‬זה לא אומר שלא קלטתי את‬

‫החספוס שהיא הסתירה מתחת לכל השאנל הזה‪.‬‬
‫״טוב‪ ,‬שיהיה בהצלחה‪.‬״ ג׳ס קוטעת את מחשבותיי וממשיכה‬
‫בדרכה‪ .‬״אני מסיימת לעבוד בשש‪ .‬אתקשר אלייך‪.‬״ הדלת נטרקת‬
‫ואני מעיפה מבט ברחבי המטבח‪ ,‬מקללת את עצמי על שלא נעניתי‬
‫להצעתו של ת׳יאו להישאר איתו אמש‪ .‬מפני שעכשיו‪ ,‬במקום לעמוד‬

‫בודדה בדירה ריקה‪ ,‬הייתי מתכרבלת בחיקו‪ ,‬חמימה ושבעת רצון‪.‬‬
‫בעודי עושה את דרכי אל חדר האמבטיה כדי להתקלח‪ ,‬הטלפון‬
‫שלי מצלצל‪ ,‬ושמו של ת׳יאו על המסך מגרש כל זכר לאי שביעות‬
‫הרצון שלי‪ .‬״זה כאילו שאתה יודע מתי אני חושבת עליך‪,‬״ אני עונה‪,‬‬

‫ופותחת את זרם המים במקלחת‪.‬‬
‫״אני באמת יודע מתי את חושבת עליי‪ .‬בכל רגע נתון‪ ,‬נכון?״ קולו‬
‫הוא התשובה לכל מכאוביי‪ ,‬ושפתיי מתעקלות בחיוך בעודי פושטת‬

‫את בגדיי‪.‬‬
‫״נכון‪ .‬איפה אתה?״‬
‫״במשרד שלי‪ .‬משועמם‪ .‬מצטער שאת לא פה איתי‪ .‬את מתגעגעת‬

‫אליי?״‬
‫אני מגלגלת את עיניי‪ ,‬אולם אין ביכולתי לשקר‪ .‬״כן‪.‬״‬
‫״היית צריכה להישאר איתי אתמול בלילה‪,‬״ הוא רוטן‪ .‬״ובלילה‬

‫שלפניו‪.‬״‬
‫״אני לא יכולה לישון אצלך כל לילה‪.‬״‬

‫״למה?״‬
‫אני משליכה את הפיג׳מה שלי לסל הכביסה ומסירה את הקליפס‬

‫משיערי‪ .‬״כי יש לי בית משלי‪.‬״‬
‫״זו לא סיבה טובה מספיק‪ .‬הלילה את נשארת לישון פה‪.‬״‬