Page 331 - 30322

‫פרק ‪24‬‬

‫ברגע שאני מתעוררת‪ ,‬אני שוב באותו מקום‪ ,‬המקום שבין שינה‬
‫לערות‪ ,‬אולם כעת תחושת הסיפוק שלי נישאת מעולם החלומות שלי‬
‫אל עולמי האמיתי‪ .‬אני מחייכת ומתיישבת במיטה‪ ,‬ממצמצת לעומת‬
‫האור המעורפל‪ .‬השעון מורה על השעה אחת עשרה‪ ,‬מה שאומר‬
‫שמאז שת׳יאו השאיר אותי במיטה חלפו שלוש שעות תמימות‪ .‬הוא‬
‫אמר שהוא ייעדר למשך שעה בלבד‪ ,‬לא? הטלפון שלי זוהר מהשידה‬

‫שליד המיטה‪ ,‬ואני מושיטה אליו את ידי ורואה הודעה מת׳יאו‪.‬‬
‫תתקשרי אליי אם את מתעוררת‪ .‬נשיקות‪.‬‬

‫אני מאתרת את שמו ברשימת אנשי הקשר ועומדת ללחוץ על‬
‫׳התקשר׳‪ ,‬אולם אז נשמע מחוץ לחדר השינה שלו צליל שעוצר בעדי‪.‬‬
‫אני מדשדשת לעבר צד המיטה‪ ,‬ממהרת ללבוש מכנסי ג׳ינס וחולצה‬
‫הגדולה עליי במספר מידות ויוצאת אל הטרקלין‪ .‬אינני מוצאת שם‬
‫נפש חיה‪ .‬אני מכווצת את מצחי‪ ,‬נחפזת אל הדלת ופותחת אותה‪,‬‬

‫מזנקת בבהלה לאחר שאני כמעט מתנגשת בפני‪.‬‬
‫היא מחייכת לעברי חיוך רפה‪ .‬״סליחה‪ ,‬לא התכוונתי להעיר‬

‫אותך‪.‬״‬
‫״זה בסדר‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬ובוחנת אותה במבטי‪ .‬היא נראית טוב‪.‬‬

‫טוב יחסית לאישה שעברה דברים נוראיים כל כך‪ .‬״את בסדר?״‬
‫״יש לי כאב ראש חזק‪.‬״ היא מושיטה את ידה אל ראשה ומחזיקה‬

‫את צידו‪ .‬״יש לך משככי כאבים כלשהם?״‬
‫״בתיק היד שלי‪.‬״ אני נסוגה לאחור‪ ,‬לוקחת את התיק ומוציאה את‬
‫הכדורים מתוך הכיס הפנימי‪ .‬״מתי הייתה הפעם האחרונה שלקחת‬

‫משככי כאבים?״‬
‫״ממש לפני שנרדמתי‪ .‬לפני שעה‪ ,‬בערך‪.‬״‬
‫אני מגישה לה את הכדורים‪ ,‬מרוצה מכך שחלף מספיק זמן מאז‬

‫המנה האחרונה שהיא צרכה‪ .‬״הנה‪.‬״‬