Page 336 - 30322
P. 336
336׀ ג׳ודי אלן מלפס
אותי ,אסור לי לחזור לאותם ימים אפלים .אני מבחינה בשני גברים
ליד הכניסה ,ובו במקום נמלאת תקווה .הם יראו אותי .אני עומדת
לקרוא לעברם ,ללכוד את תשומת ליבם ,אולם אז אני שומעת את
טריסטאן מקלל .אני נדחפת לתוך גומחה נסתרת באזור הלובי ,ידו
מונחת על הפה שלי ,צחנה של בושם זול תוקפת את חוש הריח שלי.
הניחוח מוכר ,מכריע אותי בעוצמתו ,משלהב את הבזקי הזיכרונות
הבלתי נסבלים .פניו מביעות בוז בעודו מושך את ידו לאחור ,ואני
עוצמת את עיניי ,מתכווצת באימה ,ממתינה למהלומה .הצליל של
כף ידו המכה בפניי מתפוצץ בתוך ראשי ,ולהבות מתלקחות בלחיי,
הזעזוע מהמכה מהדהד בי ,תחושת הכאב מוכרת .דימויים מייסרים
מציפים את תודעתי ,מחזירים אותי עשר שנים אחורה ,לזמן שנלחמתי
לשכוח.
מתקפת זיכרונות מאלצת את עיניי להיפקח ,ואני מוצאת את עצמי
מולו ,פנים אל פנים .בזה הרגע ,אין שום דרך מילוט .כף ידו חופנת
אותי דרך מכנסי הג׳ינס שלי ,ואני פולטת יבבה .אחר כך הוא חופן את
השדיים שלי .״הם גדלו.״
אני משתנקת מיבבה ,גופי נרעד לעומת גופו הצמוד אליי ,אני
מנידה בראשי כאחוזת טירוף .הוא מחייך .חיוכו מעורר בבטני קבס,
ואני משתנקת לתוך כף ידו .״תגידי ,יצא לך ללמוד עוד תנועות
חדשות?״ אני מניחה לעיניי להיעצם בשנית ,ועושה את מה שלא היה
לעשות במשך שנים רבות מספור .אני מתנתקת .אני מנקה את מוחי
מכל מחשבה ורגש .ולפתע פניו של ת׳יאו הן הדבר היחידי שאני רואה
בחשכה .פניו הנוקשות ,המסותתות ,הזועמות והנאות .אני שואפת
אוויר בעודי מרגישה את ידו של טריסטאן העושה את דרכה אל החלק
הפנימי של ירכי .מזוהמת .שוב אהיה מזוהמת .יידרשו לי שנים ארוכות
כדי לנקות את עצמי ,כדי ששוב אוכל להרגיש נקייה ונורמלית.
לא.
אני לא מוכנה להיות הבחורה הזאת שוב .אסור לי להיות הבחורה
הזאת שוב.
אינני יודעת כיצד ,אולם אני שואבת כוח מהפחד שלי ,והברך שלי
