Page 337 - 30322
P. 337
ג׳נטלמן חוטא ׀ 337
מתרוממת ופוגשת במפשעתו בעוצמה .אני נחלצת מאחיזתו ,הודפת
אותו מעליי ורצה מהר ככל שרגליי מסוגלות לשאת אותי בחזרה לתוך
המועדון הראשי.
שניים מאנשי האבטחה של ת׳יאו רצים לעברי בבהילות ,עיניהם
גומעות אותי במבטם בעודם מתקרבים .אני חולפת על פניהם
במהירות ,מבטי מורכן כך שהם לא יוכלו להבחין בהבעת פניי
המבוהלת ,ואחר כך אני ממשיכה לפלס את דרכי בין האנשים ללא
כל מטרה מוגדרת ומבחינה בשירותי הנשים מקדימה .אני מפלסת את
דרכי פנימה ,טורקת את הדלת מאחוריי ובו במקום מתחרטת שבאתי
בכיוון הזה .הוא יבוא אחריי .אני אהיה לכודה פה .אני לוטשת את
מבטי בדלת ,ממתינה ,ליבי הולם בחוזקה באוזניי .אני מעיפה מבט
חטוף במראה ,ורואה בחורה שלעולם לא חשבתי שאראה שוב .בחורה
אחוזת בהלה ,חיוורת ,עם עיניים עייפות וגוף רועד מאימה .יש לה
סימנים על הפנים .סימנים ...בכל מקום .כפות ידיי נשזרות בשיערי
ולופתות אותו בתקיפות ,שעה שנשימותיי הולכות ונעשות כבדות
ובהולות יותר .לא .לא ,אסור לי להניח לעצמי לחזור למקומות האלה,
שאני משותקת מאימה .הוא כבר לא מפעיל עליי כוח כזה .הגוף שלי,
הרועד בפראות ,חולק עליי .ליבי כואב מהדפיקות הפראיות .תחשבי.
תחשבי .תחשבי.
אני שולחת את ידי אל הכיס האחורי שלי ולוקחת את הטלפון שלי.
הוא נשמט מבין ידיי הרועדות ונופל אל הרצפה .בעודי מתכופפת
להרים אותו ,הדלת נפתחת לרווחה ,ואני פולטת יבבה חנוקה ,עוצמת
את עיניי ומדשדשת בצעדיי לאחור ,נערכת לקראת המפגש עימו.
״איזי?״ קריאתה רוויית החרדה של ג׳ודי קוטעת את ההתמוטטות
הנפשית שלי למשך מספיק זמן כדי שאצליח לפקוח את עיניי כדי
לבדוק שלא התחלתי לשמוע דברים .ישבני מוטח בשורת הכיורים
מאחוריי ,בדיוק בזמן שדמותה מתבהרת בשדה ראייתי ,ותחושת
ההקלה שהיא מביאה עימה — נוכח ההבנה שזו היא ,ולא טריסטאן —
גורמת לרגליי לכרוע תחת עומס משקלי .אני קורסת אל הרצפה לכדי
ערימה של איברים רועדים ,לא מסוגלת לפצות את פי.
