Page 327 - 30322
P. 327
ג׳נטלמן חוטא ׀ 327
נשלחות היישר אל שיערו ולופתות אותו בחוזקה .הוא נאנק ,נע
במקומו ,מתחכך בגופי ,ואחר כך מותניו מתרוממות ויורדות לעומת
את הפתח לגופי .אני נוגסת בשפתו ,משאירה אותה באחיזתי בעודו
נסוג לאחור כדי להתבונן לתוך עיניי .הוא משחרר אוויר ,מניע את
מותניו בסיבוב וחודר עמוק לתוכי בקול אנקה .השרירים שלי ננעלים,
ואני פולטת זעקה ,שעה שעמוד השדרה שלי מתקמר וראשי מוטל
לאחור באקסטזה .הוא עמוק ,כל כך עמוק ,שאני נמתחת כמו שלא
נמתחתי מעולם .״תנשמי ,איזי,״ הוא מצווה ברכות ,דומם במקומו,
נותן לי זמן להתרגל אליו .״בסדר?״
אני מהנהנת בראשי ,רודה בריאותיי שימשיכו לתפקד .״בסדר.״
אני מרפה את שריריי ונמסה בחזרה אל המיטה ,תוך כדי שאני
מגמישה מעט את מותניי לקראתו.
הוא רושף .ראשו מורכן .״אלוהים אישה ,כשאני נמצא בתוכך ,אני
מרגיש שאני בעולם אחר לגמרי.״ סחרור מיומן של מותניו דוחק אותו
עמוק יותר לתוכי ,ושוב האוויר נגזל היישר מריאותיי .אני מניחה
את כפות ידיי על כתפיו ואוחזת בו .הוא מתכווץ ברתיעה .התנועה
ניכרת בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים .אך הוא ממשיך לחדור
לתוכי ,גופו נוקשה ,דרוך וכבד .אני מגרגרת בהנאה ,מתנועעת יחד
איתו ,נועצת את ציפורניי בעור הלח של כתפיו .הוא מתחיל לגנוח,
שעה שקצב תנועותיו הולך וגובר .אינני יכולה אלא לחשוב שהוא
מנסה לסיים עם זה מהר ככל האפשר ,כאילו שהוא נתון בייסורים
ובאקסטזה ,ושהוא נאבק ברגשות הסותרים הגועשים בקרבו ...מה
שאני יודעת שאכן קורה .אני מחליקה את כפות ידיי אל ישבנו וחופנת
אותו בחוזקה .הוא מזנק בבהלה ,עד כדי כך שהוא כמעט מחליק
החוצה מתוכי.
לא ,זה חייב להיפסק עכשיו.
״אני לא מתכוונת לעשות את זה.״ אני מתפתלת תחת גופו ,מסירה
ממנו את ידיי ,מקפידה לא לגעת בו .״ת׳יאו ,תרד ממני.״
הוא נע במהירות הבזק ,ויוצא מתוכי בתנועה בהולה .כתוצאה
מכך ,אני מתכווצת ברתיעה וסוגרת את רגליי בעודי מתבוננת בו
