Page 324 - 30322
P. 324
324׀ ג׳ודי אלן מלפס
בדיוק כפי שחשבתי .אני אפילו לא מסוגלת לתפוס עד כמה אני
מיטיבה להכיר אותו .״ועכשיו?״ אני שואלת ,מתנתקת מצווארו בעת
שהוא מגיע למדרגה העליונה .״מה עכשיו?״ הוא לא מצא את מי
שהוא חיפש .אני לא יכולה לשאת את המחשבה שהוא ייעלם לי שוב.
הדאגה .הלחץ.
הוא נושא אותי אל חדר השינה שלו ומוריד אותי למיטה ,מסיט את
שיערי מפניי ומביט בי מלמעלה ,חיוך קלוש מסתמן בפניו .״עכשיו,
אני אוהב אותך.״
נשימתי נעתקת מפי בעת שכף ידו משוטטת על גבי החזה שלי,
ויורדת לעבר שולי חולצתי .״אני יודעת שאתה אוהב אותי,״ אני
לוחשת ,עמוד השדרה שלי מתקמר לעומת מגע ידיו.
״אני צריך להראות לך כמה אני אוהב אותך.״
״אני יודעת כמה אתה אוהב אותי.״
הוא נד בראשו ,אומר לי שטעות בידיי .״תסמכי עליי ,איזי .אין
לך שמץ של מושג.״ הוא מרים אותי לתנוחת ישיבה ופושט את
חולצתי מעל ראשי .פטמותיי מתקשות ,מוכנות ומזומנות לקראת
גילויי המסירות שלו ,שעה שהוא מתיר את החזייה שלי ומושך אותה
במורד זרועותיי .הוא מרכין את ראשו ונושק לכל פטמה בעדינות
מופלאה ,ואז נושא אליי את מבטו בחיוך רפה .אני נשענת על
המרפקים שלי ,תחושת אושר עילאי תופסת את מקומו של הפחד
כשהוא חזר.
הוא מלקק אותי ברכות ,ואני נאנחת בכבדות ,עוצמת את עיניי
בחוזקה ,ראשי נתלה מצווארי ברפיון .עקצוצי ההתרגשות הרוחשים
בגופי עוצמתיים מנשוא ,ואני מתחילה להתפתל על המיטה ולשאת
תפילות ממולמלות לעבר התקרה.
״היא מתחילה לראות,״ לוחש ת׳יאו לעומת החזה שלי ,מטפס
בנשיקות ממרכז החזה שלי לעבר צווארי .הוא טומן שם את פניו,
ומתענג על בשרי בלשונו החמדנית ושטופת התאווה.
״ת׳יאו.״ אני מתנשפת ,צונחת ממרפקיי אל גבי ,מאלצת את ידיי
להישאר לצידי גופי .בקרוב יהיה עליו לרסן אותי .אינני יכולה לשאת
