Page 321 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪321‬‬

‫ג׳ודי מחייכת בהבנה‪ .‬״האחריות של ת׳יאו כלפייך איננה לא‬
‫מוצדקת‪ ,‬יקירתי‪.‬״‬

‫אני פוצה את פי במטרה לחלוק עליה‪ ,‬אך ממהרת לנצור את לשוני‪.‬‬
‫יהיה זה חסר תועלת‪ .‬ג׳ודי מרגישה דחויה ומושפלת‪ ,‬ולא משנה עד‬
‫כמה אני או כל אחד אחר ינסה לשכנע אותה‪ ,‬היא לעולם לא תצליח‬
‫להתבונן במציאות מבעד לערפל הטינה המעיב על מבטה‪ .‬ת׳יאו הוא‬

‫הילד שלה‪ .‬פני לא‪.‬‬
‫״בואי‪.‬״ היא כורכת זרוע סביב כתפי ומכוונת אותי לעבר המדרגות‪.‬‬

‫״לכי תשכבי‪ .‬אני אבדוק איזה מידע אני יכולה לדלות מאנדי‪.‬״‬
‫ג׳ודי מובילה אותי למרחב הפרטי של ת׳יאו‪ ,‬הגוף שלי איננו‬
‫שלי‪ ,‬מוחי מנסה לעבד את התגליות על פני‪ ,‬ת׳יאו ואבא שלהם‪,‬‬
‫שעה שדאגתי לת׳יאו הולכת וגוברת‪ .‬היא פותחת למעני את הדלת‪.‬‬
‫מעודדת אותי להיכנס‪ .‬ואחר כך עוזבת אותי בליווי חיוך עדין‪ .‬ואני‬
‫מניחה לה לעשות זאת‪ .‬אינני מביעה שום התנגדות‪ ,‬ותוך זמן קצר‬
‫אני מוצאת את עצמי מכווצת את מצחי לעבר הדלת הסגורה‪ ,‬הדממה‬
‫רועמת‪ .‬היא מצפה שאעביר פה את הזמן שעה שהם מנסים למצוא‬

‫אותו? היא מצפה שלא אעשה דבר?‬
‫אני מוצאת את שמו של ת׳יאו ברשימת אנשי הקשר שלי ומתקשרת‬
‫אליו‪ ,‬פוסעת הלוך ושוב ברחבי החדר בזמן שאני מביעה תביעה‬
‫חרישית שיענה‪ ,‬אולם אני שוב מגיעה למשיבון הקולי שלו‪ .‬״לכל‬
‫הרוחות‪ ,‬ת׳יאו‪,‬״ אני צועקת‪ ,‬צועדת אל הדלת ופותחת אותה בסערה‪.‬‬

‫אני אמצא את אנדי בעצמי‪ .‬אני אשיג תשובות בעצמי‪.‬‬
‫אני חוצה את הרובע הפרטי של ת׳יאו‪ ,‬צעדיי מדודים‪ ,‬רגליי‬
‫חזקות‪ ,‬נחישותי בלתי ניתנת לערעור‪ .‬בעודי פונה בעיקול‪ ,‬משהו‬
‫בקצה התחתון של גרם המדרגות שובה את מבטי וגורם לי לקפוא‬
‫במקומי‪ .‬״ת׳יאו‪.‬״ אני מבטאת את שמו בקול אנחה‪ ,‬נחפזת לאמוד‬
‫את מצבו‪ .‬הוא נראה‪ ...‬מושלם‪ .‬הבגדים שלו חלקים‪ ,‬חפים מכל‬
‫קמט‪ ,‬שיערו לא פרוע‪ .‬אני מתעבת את עצמי על כך‪ ,‬אך אני גם‬
‫מחפשת אחר סימנים לדימום‪ .‬אין כלום‪ .‬אין שום סימן‪ ,‬רמז או‬
‫טיפת עדות לכך שהוא לימד לקחים או שבר עצמות‪ .‬אף על פי‬