Page 318 - 30322

‫‪ 318‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫בן רגע שפתיה נמתחות בחיוך מוגזם‪ .‬מדובר בעלבון‪ .‬״שום דבר‪,‬‬
‫יקירתי‪ .‬הבחורה עושה צרות מלידה‪ .‬זה הכול‪.‬״ היא ניגשת אליי כדי‬
‫לעטוף אותי בזרועותיה בשנית‪ ,‬אולם אני נסוגה מפניה בחשש‪ ,‬והיא‬

‫קופאת במקומה באשמה‪.‬‬
‫״ג׳ודי‪ ,‬אל תדברי איתי כאילו שאני מטומטמת‪,‬״ אני מזהירה‬
‫אותה‪ ,‬בעודי מתייצבת מול אימו מטילת האימה של ת׳יאו‪ .‬״ת׳יאו‬

‫סיפר לי שהיא בתו של חבר שמת‪.‬״‬
‫היא פורצת בצחוק חד וקצר‪ .‬הוא קר ונטול כל רגש‪ .‬״הלוואי‪,‬״‬

‫היא מצליפה בי‪.‬‬
‫״ת׳יאו שיקר לי?״ אני שואלת חרש‪ ,‬מוצפת בלבול וכאב‪ .‬״למה‬
‫שהוא ישקר לי?״ הדמיון שלי מתחיל לפעול בקצב מסחרר‪ ,‬מקרין את‬
‫מגוון האפשרויות על מסך תודעתי‪ .‬איזו אישה תהיה ראויה להגנה‬
‫כזאת מצידו של ת׳יאו? מאהבת לשעבר? חברה? ״ג׳ודי‪ ,‬תאמרי לי‬
‫מי היא‪.‬״ אני אט־אט מתחילה לצאת מדעתי‪ ,‬שעה שנשימתי הופכת‬

‫מאומצת ובלתי סדירה‪.‬‬
‫עיניה נעצמות והיא נושמת נשימה עמוקה‪ ,‬הבעת פניה מובסת‬

‫בעודה משחררת אוויר בנשיפה ממושכת‪ .‬״אחותו‪.‬״‬
‫אני מתחלחלת בתדהמה‪ .‬״מה? הבת שלך?״‬

‫״לא‪,‬״ היא ממהרת להשיב בזעם‪ .‬״היא הבת הבלתי חוקית של‬
‫בעלי המת והמאהבת הזונה שלו‪.‬״ ג׳ודי פוסעת לאחור בצעדים‬
‫מתנודדים‪ ,‬ראשה נע מצד לצד בחטף‪ .‬היא בודקת שהשטח פנוי‪,‬‬

‫מוודאת שאיש אינו שומע‪.‬‬
‫״היא נולדה מרומן‪ ,‬מאהבה?״ אני לוחשת‪ ,‬בעודי מתחילה לצרף‬

‫את פיסות הפאזל יחדיו‪.‬‬
‫״אהבה?״ ג׳ודי פורצת בצחוק‪ ,‬הצליל רווי כאב שאין ביכולתי‬

‫לתפוס‪ .‬״היא תוצר של סטוץ‪ ,‬זה הכול‪ .‬שום דבר מעבר לכך‪.‬״‬
‫עיניי הפעורות גומעות את האישה האומללה שמולי‪ .‬״את שונאת‬
‫אותה‪.‬״ אני מציינת זאת בתור עובדה‪ .‬מחליפת השאנל של ג׳ודי ניגר‬

‫ארס המרעיל את האוויר‪.‬‬
‫היא צונחת אל כיסא מעוטר‪ ,‬השיחה כבר קשה מנשוא בשבילה‪.‬‬