Page 313 - 30322
P. 313
ג׳נטלמן חוטא ׀ 313
״זה לא יקרה.״
״זה עלול לקרות! חשבת שתוכל להסגיר אותו למשטרה ושהם
יעשו את העבודה .הם נכשלו ,ת׳יאו .לא אתה.״ פניו מתעוותות
בייסורים .זה הורג אותי ,מפני שאני יודעת שהמילים שלי לא
מחלחלות .אני מרימה את ידי ,מניחה לו לראות אותה ,ועיניו עוקבות
אחר ידי העושה את דרכה אל החזה שלו ,אל המקום בו הקעקוע
החדש שלו עדיין אדמומי ובוהק מווזלין .״בבקשה ,תבטיח לי שלא
תעשה משהו מטופש.״
הוא בוחן את ידי הנחה על עורו ושואף אוויר מלוא ריאותיו.
״הבטחות הן רק מילים שמתפוגגות ונעלמות רגע אחרי שהן נאמרות.״
הוא נושא אליי את מבטו ,ארשת פניו חתומה .אולם הרמז לקטלניות
בעיניו ניכר בבירור .״הן נעלמות .הן חסרות כל משמעות.״ הוא מפנה
אליי את גבו ופוסע לעבר חדר האמבטיה ,מותיר אותי המומה ,כף ידי
עודנה חמימה מהמפגש הגופני בינינו.
כמה אירוני .קיבלתי בברכה את היצר המגונן של ת׳יאו ,השתוקקתי
לו .להגנה ולביטחון שהוא מספק .ליכולת שלו לשמור עליי מפני כל
סכנה .עכשיו בגלל אותו היצר אני עלולה לאבד אותו.
אסור לי לאבד אותו.
הוא לא רואה דבר חוץ מדחף לנקמה .בזה הרגע ,הוא לא רואה
אותי .את הצורך שלי .את הכאב שלי .זעם מתלקח בקרבי ,פחד אופף
אותי .״חתיכת מנוול טיפש ואנוכי!״ אני צועקת .״מה איתנו?״ אני
חוטפת את מכנסי הג׳ינס שלי מהכיסא הסמוך ולובשת אותם במהירות
הבזק ,לפני שאני לוקחת את התיק שלי ומתקדמת לעבר הדלת .אני
טורקת אותה מאחוריי ,תוך כדי שאני מנסה לסגור גם על המחשבות
הגועשות בתוכי.
***
את היום שלי אני מעבירה בניסיונות בלתי פוסקים למנוע מעצמי
לחשוב .חזרתי הביתה ,התקלחתי והתלבשתי ,ואחר כך יצאתי החוצה
