Page 315 - 30322
P. 315

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪315‬‬

‫לאחר שאני שומעת את דלת הכניסה נסגרת‪ ,‬אני מרימה את מבטי‬
‫ורואה את ג׳ס נכנסת הביתה וקאלום בעקבותיה‪ .‬גבותיי מזנקות אל‬
‫על בהפתעה‪ ,‬ומייד אחר כך מתכווצות‪ ,‬בעת שג׳ס מתקרבת ושומטת‬

                                          ‫את התיק שלה אל הרצפה‪.‬‬
                                  ‫״היי‪ ,‬את בסדר?״ היא שואלת‪.‬‬
‫אני חשה בדאגה שמשמעותה היחידה היא שת׳יאו סיפק לקאלום‬
‫סקירה מקיפה של המצב‪ ,‬ושקאלום שיתף אותה עם חברתי‪ .‬אני‬
‫מתכופפת ומתחילה לאסוף את חפציי הפזורים בכל עבר‪ .‬״מה אתה‬
‫רוצה?״ אני שואלת‪ ,‬שולחת בקאלום מבט מאשים‪ .‬״הוא שלח אותך?״‬
‫קאלום מכווץ את מצחו‪ ,‬עיניו משוגרות לעבר ג׳ס‪ .‬״הוא לא‬

                                        ‫איתך? חשבתי שהוא איתך‪.‬״‬
‫ידיי אחוזות תזזית‪ ,‬ואני מזנקת ממקומי‪ .‬״הוא אמר שהוא יהיה‬

                                ‫איתך‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬בהלה אוחזת בי‪.‬‬
‫״זה נראה כאילו שאני איתו?״ הוא מביט בי מודאג‪ .‬דאגה עמוקה‪.‬‬

                                                             ‫״פאק‪.‬״‬
‫״עזבתי אותו לפני כמה שעות‪.‬״ אינני מסוגלת לרסן את החרדה‬

                            ‫המתפשטת ברחבי גופי‪ .‬״אז איפה הוא?״‬
‫״מה קרה? בין שניכם?״ שואל קאלום‪ ,‬בעודו שולף את הטלפון‬

                                         ‫מכיס מכנסיו ומביט במסך‪.‬‬
‫״התווכחנו‪ .‬לא דיברת איתו?״ אני שואלת‪ ,‬שעה שג׳ס עומדת‬

                ‫מאחורי קאלום‪ ,‬מתבוננת בנעשה בדממה מהורהרת‪.‬‬
‫״לא מאז אתמול‪ .‬ועכשיו הטלפון שלו כבוי‪ .‬על מה התווכחתם?״‬
‫״הוא סיפר לי שהאדם שתקף את פני שוחרר בערבות‪.‬״ קולי עולה‬
‫במספר אוקטבות‪ ,‬והסיבה לכך הן עיניו של קאלום‪ ,‬הנפערות לרווחה‪.‬‬

                                 ‫״אלוהים‪,‬״ אני לוחשת‪ .‬״לא ידעת‪.‬״‬
                                 ‫״לא‪ ,‬לא היה לי פאקינג מושג‪.‬״‬
‫החרדה שלי נוסקת לגבהים חדשים לשמע החדשות מפי קאלום‪.‬‬
‫״ת׳יאו אמר שהוא מתכוון להכאיב לו‪ .‬ביקשתי ממנו להבטיח שהוא‬
‫לא יעשה זאת‪ ,‬אך הוא סירב בתוקף‪ .‬הוא אמר שהוא יוצא איתך‪.‬‬
‫ואז חזרתי הביתה‪.‬״ עיניי מורכנות ומבזיקות לעברו בשנית‪ .‬״חשבתי‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320