Page 311 - 30322
P. 311
ג׳נטלמן חוטא ׀ 311
״הכול קרה באשמתי ,איזי,״ הוא משסע את דבריי בקול צונן ,לא
טורח להסתובב .תגובתו הבוטה ,בשילוב עם מילותיו הרובוטיות,
מניעה אותי לפעול מהר במטרה להדביק את צעדיו לפני שהוא יספיק
להיכנס לחדר האמבטיה ולסגור אותי בחוץ.
בזמן הקצר שנדרש לי להגיע אליו ,אני מצליחה לשקול מה אעשה
ברגע שאגיע אליו .אאחוז בו? אעקוף אותו? אין לי הזדמנות לקבל
החלטה .הוא מסתובב בחטף ,אוחז בחלק העליון של זרועותיי ומרתק
אותי למקומי .האוויר בריאותיי נעצר במעלה גרוני ,ואני סוגרת את
פי בחטף שעה שהוא מקרב את פניו אל פניי .אני ממתינה שהוא ידבר,
שהוא יאמר משהו שישכך את חרדתי ההולכת וגוברת .אני מרגישה
כאילו שהוא מרחיק את עצמו ממני בכוונה תחילה.
חולפות שניות ארוכות לפני שהוא פוצה את פיו ,וכאשר הוא מוצא
את המילים ,תחושת האימה שלי נוסקת לגבהים חדשים .״רוב היום
אהיה עסוק.״
אני בולעת רוק בכבדות ,בעודי תרה אחר עיניו .הן צלולות ,אולם
אני חשה בעקצוץ קטלני ,וזה כלל לא מוצא חן בעיניי .״במה?״
הוא מרפה ממני ונסוג לאחור .״אני צריך לטפל בכמה עניינים.״
צעד נוסף לאחור.
״ספר לי.״
״את לא צריכה לדעת.״
זעם מתלקח בבטני ,ועד מהרה דמי רותח בוורידיי .הוא מצפה
שפשוט אקבל את זה? ״ספר לי!״
״לא.״ הוא נסוג לאחור ,כלל לא מוטרד מזעמי.
הזלזול שלו מכה בי באלם ,ולפני שאני מספיקה לעצור ולומר
לעצמי שמדובר במהלך גרוע ,ידי נשלחת לפנים ,מכוונת אל כתפו
הגדולה .הוא נע כמו צבי ,במהירות ובחן ,ואוחז בידי הרועדת ללא
כל מאמץ .הוא הבחין במהלך שלי לפני שביצעתי אותו .כף ידו
עוטפת את פרק כף ידי ,מחזיקה אותו בדיוק היכן שהוא עצר אותו,
סנטימטרים בודדים מכתפו .אני מתנשפת ונחלצת מאחיזתו .״אתה
יודע מי תקף את פני?״ אני שואלת.
