Page 40 - 30322
P. 40
40׀ ג׳ודי אלן מלפס
היא פורצת בצחוק מתגלגל ,ומתכווצת מעט ברתיעה מהתנועה
הפתאומית ,אף על פי שהיא לא צווחת או מקללת .היא פשוט
מתרווחת במקומה בלי לעשות מזה עניין .״לא ,ילדונת טיפשונת.
רונלד הלך לשחק בגן של אלוהים כבר לפני שבע שנים .התכוונתי
לקלף שישנה את חייך.״
״קלף?״
״הגבר שיהפוך את עולמך על פיו ,ושזה כלל לא יפריע לך.״ היא
פורצת בצחוק .״רק חכי ותראי .בחורה יפיפייה כמוך לא תישאר בשוק
למשך זמן רב.״
״מי אמר שאני בשוק?״ אני שואלת .אולי אני קצת מתמהמהת ,אך
בכל זאת .זכיתי לעניין מצד גברים ,פשוט לא היה לי זמן או חשק.
עולמי לא התהפך על פיו ,כפי שהיא מתארת את זה.
״הו ,יקירתי.״ לרגע היא נראית נבוכה .״תסלחי לי ,אבל אם יש
בחיים שלך גבר רציני ,אני חוששת שייתכן שאת מבזבזת עליו את
הזמן שלך .אין לך שום ניצוץ בעיניים.״ היא טופחת על לחיי.
״אין שום גבר רציני,״ אני מודה .״אין שום גבר ,למען האמת.״
״אז את כן בשוק.״
״את גורמת לזה להישמע כאילו שאני מוצגת לראווה כדי שכל מי
שהמראה שלי מוצא חן בעיניו יכול פשוט לבוא ולכבוש אותי.״
״זאת האמת ,בסיכומו של עניין,״ אומרת מייבל בכנות ומושכת
בכתפיה .״אם גבר רוצה אותך חזק מספיק ,הוא יכבוש אותך.״
״מה אם אני לא רוצה שהוא יכבוש אותי?״
היא מחייכת ,כאילו שהיא מודעת לאיזשהו סוד שלא ידוע לי.
״נראה לי שדוט זקוקה לעזרה.״ היא מחווה בראשה לצד השני ,ואני
רואה את דוט נאבקת לשבת זקוף במיטתה .היא מנסה להיתמך
בשולחן ,אך הוא מתגלגל הרחק ממנה.
״חכי שם ,דוט,״ אני קוראת לעברה ואוספת את החפצים שלי.
״את לא מתעמלת אולימפית .נתראה אחר כך ,מייבל.״ אני חוצה את
החדר לעברה.
״אני צריכה להשתין,״ אומרת דוט בקוצר רוח.
