Page 45 - 30322
P. 45
ג׳נטלמן חוטא ׀ 45
״כי כולם פוחדים ממך?״
״ובכן ,כן.״
״למה?״
״תאכלי איתי ארוחת ערב.״
כתפיי נשמטות מעט .״לא שמעת את מה שאמרתי לך הרגע?״
״הו ,שמעתי לגמרי ,איזי .ואני לא מאמין למילה שיצאה מהפה
שלך.״ הוא נעמד מאחוריי ומצמיד את חזית גופו לגבי .הוא שואף
אוויר נוכח המגע בין הגופים שלנו ,ואני מתנשמת בכבדות .אלוהים
אדירים .אינני נרתעת ממגעו .אפילו לא מעט ,אולם מבעד לנשימותינו
הכבדות אני שומעת אישה מבוגרת משתעלת .זה מזכיר לי איפה אני,
בזמן שת׳יאו נצמד אל גופי ,מחולל סערה של...
לעזאזל .זו תשוקה וכמיהה ותאווה ,וכל התחושות האלה גוזלות
ממני את הכוח הנחוץ לי להתרחק ממנו .שפתיו מורכנות אל אוזני.
אני עוצמת את עיניי ונושמת נשימה עמוקה .״את בטוחה איתי,״ הוא
אומר ,כאילו שהוא יודע שהמילים האלה יעבדו לטובתו .״בואי נלך.״
הוא מחליק יד סביב מותניי ופוסע לפנים ,מאלץ אותי ללכת איתו.
או לדשדש ,ליתר דיוק .אני משערת שאני מדשדשת ,אם כי קשה
לדעת ,בהתחשב בכך שת׳יאו ממש נושא אותי משם .אלוהים ,הוא
ממש נושא אותי מחוץ למחלקה ,ואני מזדעזעת לחשוב שזה לא נעלם
מעיניה של מייבל ושל עמיתיי לעבודה.
אינני מביטה לאחור בעת שנקרית בפניי הזדמנות לבחון אם יש
לנו קהל צופים ,ומניחה לת׳יאו למשוך אותי בעקבותיו .בטוחה .זה
כאילו שהוא הצליח לגלות עד כמה בכוחה של המילה הקטנה הזאת
להשפיע עליי .כאילו שהוא משתמש בה ככלי נשק.
״ת׳יאו,״ אני מתלוננת בעודי מתפתלת בניסיון להיחלץ מאחיזתו,
אך קופאת ברגע שהוא נעצר במקום ורושף בקול חרישי.
״אל תעשי את זה ,איזי,״ הוא מזהיר .״בשם אלוהים .בבקשה ,אל
תעשי את זה.״
אני חושקת את שיניי חזק כל כך ,שהן על סף שבירה ,בעודי מנסה
להתעלם מהתחושה שמשהו נוקשה נלחץ לתוך ישבני .״סליחה.״
