Page 47 - 30322
P. 47
ג׳נטלמן חוטא ׀ 47
פנים ,שאם הוא ינסה משהו ,קרוב לוודאי שלא אדחה אותו .אני פשוט
מטומטמת .למה שאעשה דבר כזה?
בעודנו יוצאים ממגרש החניה של בית החולים ,אני משקיפה
מבעד לחלון ומצטערת שאינני יכולה לחזור ללילה שבו מצאתי את
פני בסמטה ההיא .אם הייתי יודעת את מה שידוע לי כעת ,הייתי
ממשיכה בדרכי .לא הייתי חוזרת כדי לעזור לה .לא הייתי מניחה
לת׳יאו לקחת אותי לאחוזה שלו .לא הייתי...
אני עוצרת שם .על מי אני עובדת? אין שום סיכוי שלא הייתי
נחפזת לעזרתה של אישה במצוקה .אינני יודעת הרבה על ת׳יאו קיין,
אבל מה שאני יודעת מדאיג למדי .ואני רותחת מזעם נוכח הרצון שלי
לדעת עליו פרטים נוספים .לדעת עליו הכול.
״את נראית עייפה,״ הוא אומר ,מזכיר לי שאני ככל הנראה נראית
זוועה .אני שוב מוטרדת מהמראה שלי ,וידי נשלחת לשיערי ותוחבת
את הגלים השחורים מאחורי אוזניי.
״זו התוצאה הטבעית של משמרת באורך עשר שעות,״ אני רוטנת
בעודי מביטה מבעד לחלון ,נצמדת לתוכנית שלי ,לא מביטה בו
ונותרת הרחק בצד השני של המושב האחורי ,וכך לא יהיה שום סיכוי
שאגע בו .זו תוכנית טובה ,אך כדי שהיא תוכל לעבוד ,גם ת׳יאו צריך
לציית לחוקים .רק שלא סיפרתי לו עליהם.
אני מרגישה משהו מתחכך בעדינות בירכי .חום גופי מתחיל
לעלות ,ואני ממהרת להזיז את רגלי .״עייפה ,אבל עדיין מהממת.״
חיכוך נוסף ברגלי.
אלוהים אדירים ,הלוואי שהוא יפסיק עם זה .אני מחשבת בתוך
ראשי כמה דקות נוספות איאלץ לשרוד איתו במכונית לפני שאגיע
הביתה .שבע ,אם הכבישים לא יהיו עמוסים מדי .השעה קצת אחרי
עשר בלילה .אני אמורה להיות מוגנת .עכשיו הוא לא הולך סחור
סחור .זה מפחיד ,אבל מתחת לחזות הקרה שאני מתאמצת לשדר,
אני חשה הקלה ושמחה מכך שהוא נותן לי הזדמנות להציץ מעט
למחשבות שלו .נמשכתי אליו מהרגע הראשון שבו ראיתי אותו .לא
רציתי להימשך אליו .פירקתי אותו לגורמים ,בחנתי בקפידה את הענק
