Page 35 - 30322
P. 35

‫פרק ‪3‬‬

‫״מה את עושה?״ אני שואלת את ג׳ס בעודה נכנסת למטבח בצעדים‬
‫כבדים ומשפשפת את עיניה בישנוניות‪ .‬השעה שמונה בבוקר‪ .‬היא‬
‫בוודאי חזרה מהעבודה לפני לא יותר משעה‪ .‬היא צונחת לכיסא‪ ,‬ואני‬

                                   ‫תכף ומייד ניגשת להכין לה קפה‪.‬‬
‫״התקלחתי כשחזרתי‪ .‬אסור לי אף פעם להתקלח כשאני חוזרת‬
‫ממשמרת לילה‪.‬״ היא לוקחת ממני את הקפה בהוקרת תודה ולוגמת‬

                          ‫ממנו בשקיקה‪ .‬״ישנת טוב?״ היא שואלת‪.‬‬
‫אינני מתכוונת להסס‪ ,‬אך ההססנות שלי לא נעלמת מעיניה‪ ,‬והיא‬
‫מביטה בי בשאלה‪ .‬הייתה זאת שאלה שגרתית שבדרך כלל זוכה‬
‫למענה הרגיל‪ :‬ככה ככה‪ .‬אני אף פעם לא ישנה טוב במיוחד‪ ,‬ולעיתים‬
‫קרובות אני חסרת מנוחה בעודי חוזרת ואומרת לעצמי שאני בטוחה‪,‬‬
‫שהוא לעולם לא ימצא אותי‪ .‬אבל אמש חוויתי חוסר מנוחה מסוג‬
‫אחר לגמרי‪ .‬כאשר סוף כל סוף נכנסתי למיטה‪ ,‬על סף חצות‪ ,‬גיליתי‬
‫שאינני מסוגלת לשלוט במחשבותיי ולהפסיק לחשוב על ת׳יאו קיין‪.‬‬

                  ‫״איזי?״ דוחקת בי ג׳ס‪ ,‬ומניחה את הספל שלה‪.‬‬
‫״בדרך הביתה קרה לי משהו ממש מוזר‪.‬״ אני מתיישבת על כיסא‬

                         ‫ממולה‪ ,‬מרגישה צורך להסיר את זה מליבי‪.‬‬
                                                          ‫״מה?״‬

                                                     ‫״הותקפתי‪.‬״‬
‫היא משתעלת ומשפריצה את הקפה על השולחן‪ .‬״אלוהים אדירים‪.‬‬
‫את בסדר?״ אני קולטת שבו במקום היא בוחנת את הפנים והחזה שלי‪.‬‬
‫״איפה? נפצעת? מי תקף אותך?״ שאלותיה הלחוצות מכות בי בזו‬
‫אחר זו‪ ,‬וגורמות לי להתכווץ מעט בכיסא‪ .‬״לכל הרוחות‪ ,‬איזי‪ ,‬שוב‬

                            ‫הלכת דרך קיצור הדרך המזורגג ההוא?״‬
‫אני מושכת בכתפיי בביישנות‪ ,‬והיא נועצת בי מבט זועם‪ .‬״אני‬
‫בסדר‪,‬״ אני מרגיעה אותה‪ ,‬מתעלמת מהעובדה שלסיפור הזה היה‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40