Page 33 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪33‬‬

‫בדממה להטות את צווארו ולחשוף עוד מהקעקוע‪ .‬אך הוא לא עושה‬
‫זאת‪ ,‬ובמקום זאת לוטש בי את מבטו‪.‬‬

‫״אתה מבקש ממני או אומר לי?״ אני שואלת‪.‬‬
‫״אני אומר לך‪ .‬אסור לאף אישה לשוטט ברחובות לונדון לבד‬

‫בלילה‪.‬״‬
‫חלף זמן רב מאז שהיה לי מישהו שידאג לי‪ ,‬שאכפת לו ממני‪ .‬טוב‪,‬‬
‫ג׳ס כל הזמן דואגת לי‪ .‬אבל זה שונה כשהדאגה מגיעה מהמשפחה‪.‬‬
‫העובדה שהר אדם ענק ואכזר למראה כמו הגבר הזה מודאג לגבי זרה‬
‫גמורה כמוני מרככת את ליבי כלפיו‪ .‬״אני יכולה לדאוג לעצמי‪,‬״ אני‬

‫אומרת בכל זאת‪ ,‬והוא נועץ בי את מבטו הנוקב‪.‬‬
‫״את לא צריכה לדאוג לעצמך‪.‬״‬

‫״אני ממש חייבת לדאוג לעצמי‪,‬״ אני אומרת לו‪ ,‬בעודי מעיפה‬
‫מבט חטוף נוסף בקעקוע שלו‪ ,‬וקולטת קווים וצללים נוספים שאינני‬
‫מצליחה לפענח‪ .‬לפני שאביך את עצמי ואושיט את ידי בניסיון להסיט‬
‫את צווארון החולצה מטה‪ ,‬אני ממהרת לחלוף על פניו‪ ,‬מצחי מתקמט‬
‫בבלבול בעת שהוא נחפז לזוז מדרכי ולהתרחק כך שישנם כמה‬

‫מטרים בינינו‪.‬‬
‫״למה?״ הוא שואל‪ .‬״למה את ממש חייבת?״‬
‫אני מבינה שבלי להתכוון לכך‪ ,‬סיפקתי לו רמז נוסף לגבי משהו‬
‫שאינני רוצה שהוא ידע‪ .‬לגבי משהו שאינני רוצה שאף אחד ידע‪ .‬״כי‬
‫אני לא רוצה שגבר עצום כמוך יצוץ משום מקום ויציל אותי‪.‬״ אני‬
‫מבזיקה לעברו חיוך שובבי‪ ,‬ושפתיו מתעקלות חרף הזעף בפניו‪ .‬כשהוא‬
‫משועשע‪ ,‬הנוקשות כמעט נעלמת מפניו‪ .‬אני מוצאת את זה מרתק‪.‬‬
‫הוא מכחכח בגרונו‪ ,‬כאילו שגם הוא קלט את זה הרגע‪ ,‬וברצונו‬
‫לשמר את חזותו הקרה כפלדה‪ .‬הנוקשות שבה לפניו‪ .‬״אל תלכי בשום‬
‫מקום לבדך‪,‬״ הוא אומר בשנית‪ ,‬מבטו היוקד מבעיר את חיוכי ומכלה‬

‫אותו‪.‬‬
‫״בסדר‪,‬״ אני אומרת כדי לצאת ידי חובה‪ .‬ואז אני אוחזת בידית‬
‫הדלת‪ ,‬ממהרת לצאת ממשרדו ונושמת כמה נשימות עמוקות בעודי‬

‫נשענת על הדלת‪.‬‬