Page 407 - 30322
P. 407
ג׳נטלמן חוטא ׀ 407
בעת שאני רואה שהדלת עדיין סגורה .מבט חטוף בשעון אומר לי
שהקדמנו בחמש דקות .לא מסוגל להתאפק ,אני מציץ דרך הזכוכית
בדלת ,ותכף ומייד מבחין בה בין עשרות סטודנטים לרפואה .היא
יושבת נינוחה בכיסא שלה ,בחיקה מחברת ובפיה עט ,אותו היא
לועסת בעודה מקשיבה בקפידה .ליבי מתהפך בקרבי וגל של חמימות
שלא בעתו עושה את דרכו המהירה דרומה.
״לעזאזל ,אמא שלך יפיפייה.״ אני נאנח ,ולולה צועקת בהסכמה.
״ששש,״ אני מהסה אותה .״אנחנו צריכים להיות בשקט .היא עוד
לא סיימה.״ לולה מביעה את מחאתה הצווחנית ,ומקפצת לעומת
החזה שלי .אני פולט צחוק חרישי ומתבונן באיזי מתרכזת בבחור
שעומד מול הכיתה ומצביע על תמונות של כדורים וקווים המוצגות
על הלוח .גנים ותאי דם ,כך נדמה לי שאיזי סיפרה לי ,או איזה משהו
מורכב בסגנון .קיבלתי את הרושם שהיא ידעה בדיוק על מה היא
מדברת .לי ,לעומת זאת ,אין מושג קלוש לגבי המשמעות של כל
המונחים הרפואיים שבקעו מבין שפתיה .ועל אף שהקדשתי לה את
מרב תשומת ליבי והבעתי את סקרנותי.
״אמא שלך גם מאוד חכמה,״ אני אומר ללולה .״היא יפיפייה
וחכמה.״ אני משעין את כתפי על משקוף הדלת ,ועליי להטות מעט
את ראשי על מנת שאוכל להמשיך להתבונן בה .פעם אחר פעם,
אצבעותיה של איזי נשלחות אל שיערה ומסיטות אותו מאחורי אוזניה,
גלי שיערה הכהים מסרבים לנוח במקומם .אני מרכין את מבטי אל
ראשה של בתי ונושק לו .״יש לך את השיער של אמא שלך.״ אני
צוחק ,ככל הנראה בקול רם מדי ,לאחר שלולה משמיעה קולות נפיחה
בשפתיה.
״ששש ...אנחנו ניקלע לצרות בגללך.״ אני נושא את מבטי ,וכמו
לפי סימן ,איזי מביטה מעבר לכתפה ומבחינה בנו מבעד לזכוכית.
פניה ,רעננות וחפות מאיפור ,קורנות ברגע שעיניה מתבייתות עלינו.
אני אוחז בידה של לולה ומרים אותה .״תגידי ׳היי ,אמא׳,״ אני
לוחש ,מפיק צחקוק מצד איזי .היא מבזיקה לעברנו נפנוף חשאי
לשלום ,וחוזרת להתמקד במרצה.
