Page 224 - Step and repeat document 1
P. 224
i llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים חפץ gtw
miigd xewn
שנה מעוברת -י"ח כסלו ,כ"ז אדר ב' ,ח' אב. §i ll¨ M
ש :inei gel 53 .שנה פשוטה -י"ד כסלו ,י"ד ניסן ,י"ד אב.
¦7 ,Fxa¥ g£l© mc¨`¨ oiA¥ W¤ rx¨d¨ oFWl¨ on¦ mih¦ x¨R§ zv¨ w§ x`© Ÿai§ df¤ ll¨ k§ A
§lf©B¨ cg¨ `¤ F` ,df¤A¨ `v¥ FIk© e§ wW© r¨ F` ,Fxa¥ g£l© lf©B¨ cg¨ `¤ m`¦ Epi§d© C
`df¤ xa¨ C¨ zFNb©l§ xY¨ nª ot¤Ÿ` df¤i`¥ A§ ,Ftx§g¥ F` ,FwW¨ r£ F` ,FzF
©.mit¦ ir¦ q§ f"i FaE ,miW¦ p¨`£l
¦,'mFwO¨ l© mc¨`¨ oiA¥ 'W¤ mip¦ i¨p§ r¦ d¨ n¥ rx¨d¨ oFWl¨ oiC¦ Epx§`© A¥ 'c ll¨ k§ A¦ lir¥ l§ dP¥d
§mc¨`¨ oiA¥ 'W¤ mip¦ i¨p§ r¦ d¨ n¥ rx¨d¨ oFWl¨ oiC¦ x`¥ a¨ l§ 'd zx©f§ r¤ A§ lig¦ z§ p© dY¨ r© e
©dA¥ x§d© A§ `p¨ic¦l§ dP¨Y© W§ p¦ `Ed iM¦ xEar£ ,Fnv§ r© ip¥t§ A¦ ll¨ k§ A¦ EdEpw§ N© g¦ e§ ,'Fxa¥ g£ l
¦ְ .mip¦ i¨p§ rוֶזה ָה ֵח ִלי ְבּ ֶע ְזַרת ַהחוֵֹנן ְל ָאָדם ַדּ ַעת.
`) .א( ִאם ֶא ָחד ָר ָאה ָאָדם ֶשׁ ָע ָשׂה ַעְו ָלה ַלֲח ֵברוְֹ ,כּגוֹן ֶשׁ ְגָּזלוֹ אוֹ ֲע ָשׁקוֹ
miig min x`a
)`( ` .'eke d`x cg` mשזה לשון רבינו יונה ` mleבגזל ועושק ונזק ,אם לא יוכל להציל את ממון
הנגזל והניזק ,אם לא שיפרסם הדברים לבני בשערי תשובה במאמר רכ"א' :ודע ,כי בדברים
שבין אדם לחבירו ,כמו גזל ועושק ונזק וצער ובושת אדם ,והם יסבבו שיוחזר הגזילה וההיזק לבעליהם,
ואונאת דברים ,יכול לספר הדברים לבני אדם ,גם בודאי צריך לעשות כן ,ולא שייך בזה כלל איסור
היחיד אשר ראה יגיד ,כדי לעזור לאשר אשם לו לשה"ר ורכילות ,וכמו שנכתוב אם ירצה השם לקמן
ולקנא לאמת .והנה אמרה התורה שיעיד עד אחד בהלכות רכילות )כלל ט'( ,והרמב"ם גם כן ,אין כוונתו
בבית דין ,כדי לחייב את הנתבע שבועה .אמנם יש להחמיר באופן זה.
wxכל דברינו הוא אם לא יגיע תועלת הזה ,רק עליו להוכיח את האיש תחלה' ,עד כאן לשונו.
שירננו בני אדם אחריו ,דלרבינו יונה מותר ,כמו dpdeלכאורה להרמב"ם יש חילוק בדין זה ,שזה
שכתב בהדיא בשיטה מקובצת בבא בתרא )דף ל"ט(. לשונו בפרק ו' מהלכות דיעות הלכה ח':
בשמו ,וכמו שנעתיק דין זה לקמן בפנים .או אם 'המוכיח את חבירו תחילה ,לא ידבר לו קשות עד
ציערו בדברים וביישו ,דמשמע לכאורה מהרמב"ם, שיכלימנו ,שנאמר 'הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא
דאסור לפרסם אף אם לא חזר בו על ידי הוכחה ,דאי עליו חטא' וכו' ,במה דברים אמורים ,בדברים שבין
לאו הכי ,מאי ממעט הרמב"ם מלפרסם בענינים דבין אדם לחבירו ,אבל בדברי שמים ,אם לא חזר בו בסתר
מכלימין אותו ברבים ,ומפרסמין חטאו ומחרפין אותו
אדם לחבירו. בפניו וכו' ,עד שיחזור למוטב' ,עד כאן לשונו.
` ,okלפי מה שמסיק הלחם משנה בסוף ד"ה
המוכיח ,דכוונת הרמב"ם הוא ,דבדברים שבין ומשמע דבדברים שבין אדם לחבירו ,אפילו אם
הוכיחו ולא חזר בו ,אין לפרסם חטאו ,דלא כרבינו אדם לחבירו מותר להכלים אותו בינו לבין עצמו ,אם
לא חזר בו ,אבל בדברי שמים מותר אפילו להכלימו יונה.