Page 226 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ i llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬ ‫‪vw‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ֶ (a‬שִׁיָּזּ ֵהר ְמ ֹאד‪ֶ ,‬שׁ ֹלּא ַי ְח ִליט ֵתּ ֶכף ֶאת ָה ִע ְנָין ְבַּד ְעתּוֹ ְלֶגֶזל ְו ֹע ֶשׁק אוֹ‬

‫ְל ֶהֵזּק ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבֶּזה‪) ,‬ו( ַרק ִי ְתבּוֵֹנן ֵהי ֵטב ֶאת ֶע ֶצם ָה ִע ְנָין‪ִ ,‬אם הוּא‬
‫ַעל ִפּי ִדּין ִבּ ְכ ַלל ֶגֶּזל אוֹ ֶהֵזּק‪.‬‬

‫‪) (b‬ז( ֶשׁיּוֹ ִכי ַח ֶאת ַהחוֹ ֵטא ִמ ְתּ ִח ָלּה‪) ,‬ח( וּ ְב ָלשׁוֹן ַר ָכּה‪ ,‬אוּ ַלי יוּ ַכל ְלהוֹ ִעיל‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫שלפי הנראה נשאר בידו ממון של חבירו בעוול‪ ,‬על‬ ‫ע"ב( דיבור המתחיל ומאן דאמר בפני ג'‪ ,‬שמשמע‬
‫כן צריך לדרוש מתחלה הענין לאמתו בכל פרטיו‪,‬‬ ‫מדבריו דאם יספר אחד לחבירו מה ששמע מאנשים‬
‫כי למה יהא הדין זה של לשון הרע גרוע יותר‬ ‫שפלוני אמר על פלוני שהוא מחזיק שדהו‬
‫משארי דברים שיש להם 'חזקת איסור'‪ ,‬שכל זמן‬ ‫בגזלנותא‪ ,‬דאין זה בכלל לישנא בישא )דאי לאו‬
‫שלא נמצא להם היתר ברור‪ ,‬באיסורייהו קיימי‪ ,‬הכי‬ ‫הכי‪ ,‬איך יכול לבוא לבסוף לאזני המחזיק(‪ ,‬משום‬
‫נמי דכוותיה‪ .‬והוא הדין אם ראה לאחד שציער‬ ‫שיוכל לצמוח לבסוף טובה להמחזיק על ידי זה‬
‫ובייש לחבירו‪ ,‬ידרוש גם כן אולי חבירו ציערו‬ ‫שיזהר בשטרו‪ ,‬אף שיכול להיות שכל עצם הענין‬
‫הוא שקר‪ ,‬שלא אמר עליו מעולם שהוא גזלן‪ .‬ואם‬
‫וביישו מתחלה‪ ,‬וכל כיוצא בזה‪.‬‬ ‫כן הכי נמי אם כוונתו שתצמח מזה תועלת להנידון‪,‬‬

‫)‪ .`hegd z` gikeiy (f‬כן כתב רבינו יונה במאמר‬ ‫אמאי יהיה אסור‪.‬‬
‫רכ"א‪ .‬שכתב‪' :‬אמנם יש עליו להוכיח את האיש‬
‫תחלה'‪ .‬ואף דבמאמר רכ"ח כתב‪' :‬אמנם המטיבים‬ ‫‪ yic‬לחלק‪ ,‬דהתם אינו אומר סתם שהוא מחזיק‬
‫דרכם דבר ידברו בראשונה את החוטא' וכו'‪ ,‬ומשמע‬ ‫שדהו של פלוני בגזלנותא‪ ,‬או שפלוני‬
‫שם להמעיין דהוא רק מדרבנן בעלמא‪ ,‬שבלאו הכי‬ ‫המערער אמר על הלוקח זה שהוא גזלן‪ ,‬רק שהוא‬
‫יהיה דבר זה בכלל 'אבק לשה"ר'‪ .‬שם לא איירי‬ ‫מספר מה שנשמע 'שאמר פלוני עליו' שהוא מחזיק‬
‫רבינו יונה רק לענין איסור לשה"ר‪ ,‬אבל לענין מצות‬ ‫שדהו בגזלנותא‪ .‬לא כן בעניננו‪ ,‬שעל סמך ששמע‬
‫הוכחה‪ ,‬לעולם אימא לך דמן הדין מחוייב להוכיחו‬ ‫מתחלה דבר עוולה על אחד‪ ,‬הוא מספר אחר כך‬
‫קודם שיפרסם עליו שום גנאי‪ ,‬כיון דאיירינן בסתם‬ ‫סתם עליו שהוא איש גזלן וכיוצא בזה‪ ,‬זה בודאי‬
‫איש ישראל שלא נתחזק עד עתה ל'רשע'‪ ,‬בודאי הוא‬ ‫אסור‪ .‬ועוד‪ ,‬דהתם התועלת מצויה יותר מהכא‪,‬‬
‫בכלל 'עמיתך'‪ ,‬ומחוייב להוכיחו‪ ,‬פן יקבל תוכחתו‬ ‫משום דכשיבוא הדבר לאזניו בודאי יזהר בשטרו‪,‬‬
‫ולא יצטרך לפרסם עליו שום גנאי‪ .‬ואם כן אפילו אם‬ ‫מה שאין כן הכא דאיירינן לענין לספר לאחרים שהם‬
‫ירצה לאמר הדברים בפני שלשה‪ ,‬דתו אין בו משום‬ ‫יעזרו להנגזל והניזק‪ ,‬או שעל ידי רינונם ישוב‬
‫אבק לשה"ר‪ ,‬כדמוכח ברבינו יונה במאמר רכ"ח‬ ‫מעצמו מדרכיו הרעים‪ ,‬דזה אינו מצוי כל כך‪ ,‬בודאי‬
‫בסופו ‪ -‬עיין שם‪ ,‬על כל פנים יהיה אסור לפרסמו‬
‫קודם שהוכיחו‪ ,‬משום מצות הוכחה‪ ,‬אם לא שיודע‬ ‫מסתברא דאסור אם לא ראה בעצמו‪.‬‬
‫בו שאיננו מקבל תוכחתו ]ובזה מיירי המימרא‬
‫ד'בפני שלשה'‪ ,‬שהביא הרבינו יונה בסוף המאמר‬ ‫‪oiicr m` ,envra lfbpdl df xac zelbl m` oiprle‬‬

‫הנ"ל[‪.‬‬ ‫‪onwl myd dvxi m` x`eai ,dfn rci `l‬‬

‫‪ i`c‬לא תימא הכי כדברינו‪ ,‬ותאמר דאין עובר על‬ ‫‪.'f sirq 'h llk zelikx zeklda‬‬
‫מצות הוכחה רק אם אינו מוכיחו כלל‪ ,‬מה‬
‫שאין כן אם ברצונו להוכיחו אחר זה‪ ,‬מותר לעת‬ ‫)‪ .ahid opeazi wx (e‬פשוט הוא‪ ,‬כי מה מאוד צריך‬
‫עתה לפרסם גנותו לעין כל כדי לקנא לאמת ולעזור‬ ‫ליזהר הרוצה להיות דיין לעצמו‪ ,‬להתיר לנפשו‬
‫לאשר אשם לו‪ ,‬יקשה דברי רבינו יונה שבשערי‬ ‫הלאו דלשון הרע מטעם לקנא לאמת‪ ,‬לבדוק תחלה‬
‫אחר האמת היטב‪ .‬כי זה אינו מצוי שיראה לאחד‬
‫בפשיטות שהולך וגונב מכיסו של חבירו‪ ,‬או ששובר‬
‫כליו של חבירו‪ ,‬רק על ידי עסק וכיוצא בזה נסבב‬