Page 318 - Step and repeat document 1

‫חיים‬ ‫‪w"ixdn zeaeyz‬‬ ‫חפץ‬ ‫‪atx‬‬

‫‪w"ixdn zeaeyz‬‬

‫‪ixwir epnn hwll minrt dnk eiz`ady ,g"tw yxeya w"ixdn ixac zwzrd‬‬

‫‪.rxd oeyl ipica zekld‬‬

‫‪ izi`x‬דברי הרבנים‪ ,‬הראשונים והאחרונים‪ ,‬והנה דבריהם שוים ומכוונים‪ ,‬כי זה ר' אהרן‬
‫רסקיא ישמרנו צורנו ויחיהו‪ ,‬נרדף על לא חמס בכפו‪ .‬והדברים פשוטים אפילו‬
‫לתנוקות של בית רבן‪ ,‬דאין בדברי האשה הארורה הזאת ממש‪ .‬דאע"ג דהלכתא כרבא‬
‫דאמר )סנהדרין ט'‪ (:‬אין אדם משים עצמו רשע גבי פלוני רבעני לרצוני‪ ,‬ופלגינן לדיבוריה‪.‬‬
‫היינו דוקא להצטרף עם עד אחד‪ ,‬כדקאמר התם הוא ואחר מצטרפין להורגו כו'‪ ,‬אבל בלא‬
‫צירוף עד אחד פשיטא כביעתא בכותחא דאפילו עד כשר לא מהימן‪ ,‬וכל שכן האשה‬
‫הארורה הזאת‪ ,‬כדגרסינן בקדושין פ' האומר )דף ס"ה‪ (:‬דפריך‪ ,‬ותסברא עד אחד בהכחשה‬

‫מי מהימן‪.‬‬

‫‪ opiqxbe‬נמי בפרק ערבי פסחים )דף קי"ג‪ (:‬טוביא חטא אתא זיגוד הוה קמסהיד עליה‬
‫קמיה דרב פפא‪ ,‬נגדיה וכו'‪ ,‬עד טוביה חטא זיגוד מנגיד‪ ,‬א"ל את לחודך קמסהדת‬
‫ביה שם ביש בעלמא הוא דקא מפקת עלויה‪ .‬ופירש שם רבינו שמואל‪ ,‬וז"ל מאחר שאין‬
‫אתה נאמן עליו ולא תתקבל עדותך‪ ,‬אין עליך מצוה להעיד‪ ,‬הרי אתה עובר על לא תלך‬
‫רכיל‪ .‬משמע משם שאין להאמין עד אחד לשום דבר‪ ,‬דאם יש להאמינו לשום ענין‪ ,‬לבייש‬
‫או להרחיק אותו שיהא מעיד עליו שחטא‪ ,‬אמאי נגדיה ואמר ליה שם ביש בעלמא כו'‪,‬‬
‫והא שפיר עבד דאסהיד ביה‪ ,‬כיון דמהימנינן ליה לבייש או להרחיק‪ ,‬ואין כאן משום לא‬

‫תלך רכיל‪ ,‬אלא פשיטא דלא מהימן מידי‪ ,‬אפילו לבייש או להרחיק‪.‬‬
‫‪ `le‬מבעיא דאין לבייש ולהרחיק על פי עד אחד‪ ,‬אלא אפילו לשנאתו בלב מתוך עדות‬
‫עד אחד אסור‪ ,‬כדמוכח שם בהדיא‪ ,‬דגרסינן שם א"ר יצחק ב"ר שמואל מותר‬
‫לשנאתו‪ ,‬דכתיב כי תראה חמור שונאך כו'‪ ,‬עד אי דאיכא תרי סהדי כולי עלמא נמי מסנא‬
‫סנו ליה‪ ,‬מאי שנא איהו‪ ,‬אלא כהאי גוונא דחזא ביה איהו דבר ערוה‪ .‬הרי לך ראיה ברורה‪,‬‬
‫דאע"ג דחזא ביה דבר ערוה‪ ,‬דלא מהימנינן ליה למסנייה‪ ,‬דאי מהימנינן ליה למסנייה‪,‬‬
‫מאי משני דחזא ביה איהו כו'‪ ,‬סוף סוף יקשה כולי עלמא מסנא סנו ליה‪ ,‬כדהקשה‬
‫מעיקרא‪ ,‬אלא ודאי פשיטא דאפילו חזא ביה דבר ערוה‪ ,‬דדוקא איהו שרי למסנייה שהרי‬
‫ידע בו בודאי שהוא רשע‪ ,‬כדפירש שם רבינו שמואל‪ :‬מותר לשנאתו‪ ,‬הרואה יחידי דבר‬
‫ערוה בחבירו‪ ,‬אע"פ שאין רשאי להעיד‪ ,‬שמותר הוא לשנאתו‪ ,‬שאע"פ שאין נאמן בעינינו‪,‬‬
‫לעצמו הוא נאמן‪ ,‬שהרי יודע בו בודאי שהוא רשע‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬משמע בהדיא‪ ,‬דדוקא‬
‫הוא שיודע בו בודאי‪ ,‬שהוא רשע מותר‪ ,‬אבל לכולי עלמא דלא ידעי‪ ,‬בודאי אסור למסנייה‬

‫דעד אחד אינו קם לכל עון ולכל חטאת‪.‬‬
‫‪ elit`e‬היה העד ההוא אדם כשר ונאמן‪ ,‬אין להאמינו כלל אפילו למסנייה‪ ,‬כדמוכח שם דאמר‬
‫ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימר ליה לרביה כי היכי דליסנייה‪ ,‬אמר‬
‫ליה אי מהימן ליה לרביה כבי תרי לימא ליה‪ ,‬ואי לא לא לימא ליה‪ .‬כל שכן וכל שכן על‬