Page 319 - Step and repeat document 1
P. 319

‫‪btx‬‬  ‫חיים‬  ‫‪w"ixdn zeaeyz‬‬  ‫חפץ‬

‫פי אשה כזאת‪ ,‬אשר פרשה מדרכי בנות ישראל הצנועות‪ ,‬דלא מהימנא אפילו כחדא ולא כפלגא‬
‫דחדא‪ ,‬ואפילו לשנאתו על פיה היה אסור כדפירשתי‪ ,‬ק"ו בן ק"ו שאסור לביישו ולהרחיקו‬
‫מפני דברי אשה הזאת‪ ,‬והמביישו יבקש רחמים על עצמו בהיות כבוד בני אברהם ויצחק ויעקב‬

                     ‫קל בעיניו‪ ,‬ובודאי כי תועבת ה' יתברך כל עשה אלה ורב עונשו מאוד‪.‬‬

‫‪ lke‬שכן לביישו ברבים‪ ,‬כאשר נעשה להעני הזקן ר' אהרן יצ"ו אשר ביישוהו והכלימוהו‪,‬‬
‫ועכבוהו שלא לקרא בתורה בציבור‪ ,‬ואין לך מלבין פני חבירו גדול מזה‪ .‬ולו חכמו‬
‫ישכילו המביישים‪ ,‬יכירו וידעו כי גדול מה שנאמר במלבין פני חברו ממה שנאמר בבא על‬
‫אשת איש‪ ,‬כמו שהשיב דוד לדואג ואתיתופל‪ ,‬שהבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק‬
‫לעוה"ב והמלבין חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא )ב"מ נ"ט‪ .(.‬וראו כמה יש לו לאדם‬
‫להזהר‪ ,‬שלא להלבין פני חברו ברבים על חנם‪ ,‬וראוי לחקור ולדרוש בכמה דרישות וחקירות‬

                                ‫קודם שיעשו מעשה כזה‪ ,‬והמקיל בזה דמו בראשו בלי ספק‪.‬‬

‫‪ lr s`e‬גב דאמרו )נדה ס"א‪ ,(.‬האי לישנא בישא‪ ,‬אף על גב דלקבולי לא מיבעי למיחש‬
‫מיהו בעי‪ ,‬דבר פשוט הוא לפני כל יודעי דת ודין‪ ,‬דלא אמרו למיחש ליה כדי‬
‫לעשות שום מעשה נגד מי שמספרים עליו לישנא בישא‪ ,‬כדמוכח בהדיא בנדה דגרסינן‬
‫שם הני גלילאי דנפק עלייהו קלא דקטל נפשא‪ ,‬אתו קמיה דר' טרפון אמרו ליה לטמרינן‬
‫מר‪ ,‬א"ל היכי אעביד‪ ,‬אי לא אטמרינכו הא קחזו לכו‪ ,‬לטמרינכו הא אמור רבנן וכו'‪ ,‬זילו‬
‫אתון אטמרו נפשייכו‪ .‬ולא מיבעי לפירוש השאלתות )בתוד"ה אטמרינכו( שפירש הא אמור‬
‫רבנן וכו'‪ ,‬ושמא הרגתם ואם אטמין אתכם חייבתם ראשי למלך‪ ,‬דודאי פשיטא שיש‬
‫לדקדק‪ ,‬הא אי לא היה עליה אימתא היה מצילם‪ ,‬וכל שכן שלא היה מענישם מפני חששא‬

                                                                               ‫דלישנא בישא‪.‬‬

‫`‪ `l‬אפילו לפירוש רש"י שפירש שמא הרגתם ואסור להצילכם‪ ,‬מכל מקום דבר פשוט‬
‫הוא‪ ,‬דלא חשש אלא שלא לעשות מעשה ההצלה‪ ,‬דשמא הרגו‪ .‬אבל לעשות להם‬
‫שום עונש‪ ,‬זה לא עלה על לבו‪ ,‬שהרי השיאם עצה בזה‪ ,‬כדמשמע התם‪ ,‬דאמר להו זילו‬
‫אטמורו נפשייכו‪ ,‬ופשיטא שאם היו ראויין לעונש‪ ,‬עונש רבה או עונש זוטא‪ ,‬שלא היה‬
‫משיאם עצה‪ ,‬אלא היה מסתלק מהם לגמרי‪ ,‬אלא ודאי פשיטא ופשיטא דלקבולי לא מיבעי‬

               ‫לענין עשיית שום מעשה ולא שום ביוש לא קטן ולא גדול‪ ,‬וזה פשוט וישר‪.‬‬

‫‪ m`e‬יאמר אדם להחמיר עליו‪ ,‬מדגרסינן בקדושין )דף פ"א‪ (.‬מלקין על לא טובה השמועה‪,‬‬
‫הלא דבר פשוט הוא‪ ,‬דהיינו דוקא בקול שהרבים מסכימים עליו‪ ,‬ואינו פוסק‪ ,‬דמסתמא‬
‫יש לומר שלא על חנם יצא קול זה‪ ,‬אבל היכי דידוע לנו שהקול יצא ממי שאינו ראוי‬
‫להאמינו‪ ,‬כיוצא בנידון הזה שהדבר ידוע שהיא הארורה הוציאה הקול‪ ,‬ואין ראוי להאמינה‬
‫כלל וכלל מכמה טעמים שפירשנו למעלה‪ ,‬פשיטא ופשיטא שאין בקול זה ממש‪ ,‬אלא הוי‬
‫קול ושוברו עמו‪ .‬ואין להאריך בזה‪ ,‬כי פשוט הוא אפילו לתינוקות של בית רבן‪ ,‬דהאיך‬
‫יטעה אדם לומר‪ ,‬שמחמת קול הברה היוצא מחמת האשה כזאת‪ ,‬שילקה אדם שהוא בחזקת‬
‫כשרות‪ ,‬חלילה וחס לא תהא כזאת בישראל‪ ,‬דאם כן לא הנחת בן לאברהם אבינו‬
   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324