Page 103 - alef

‫פרק ו | משוש דייו‬

‫התפלאה ושאלה‪ :‬מדוע כל כ הרבה פעמי אבא‬
‫חוזר על הבטוי‪" ,‬עניות דעתי" וה ביר לה שהוא‬
‫כתב את דעתו והיות שהוא לא משוכנע שזו היא‬
‫האמת האמיתית‪ ,‬לכ הוא מציי שזו רק עניות‬
‫דעתו בעני ‪ .‬וכאשר התפלאה‪ ,‬אי יתכ שכל ה פר‬
‫מלא פיקות ודברי שלא ברורי לכותב ‪ ,‬חש‬
‫לה טפח מעמלו הרב‪ ,‬וכה אמר לה‪ :‬רק מי שלומד‬
‫הרבה יכול לומר לעניות דעתי‪ ,‬שכ מי שלומד‬
‫מקופיא‪ ,‬יכול ל בור ברא ולחשוב שהיא היא‬

‫האמת‪ ,‬א מי שעמל היטב רואה את כל הצדדי‬
‫וככל שעמלי יותר‪ ,‬רואי יותר מה יודעי ומה‬

‫שלא יודעי בבירור‪104.‬‬

‫"איך לא דשתבי על זה‪."...‬‬

‫כשלמד וגיה למדה לכל עומקה ובכל בהירות‬
‫שכלו היחודית וישרותו‪ ,‬וקשה היה לחדש לו אופ‬
‫ה תכלות על ה וגיא שלא חשב עליו‪ ,‬יפר בנו‬
‫הגאו רבי שמואל‪ ,‬שפע פגש את אביו ברחוב‬
‫ב"שערי ח ד" ושאלו הא לאחר שיעור עיכול‬
‫שלבר כבר לא נית ‪ ,‬הא נית עכ"פ להצטר‬
‫לזימו ‪ ,‬והו י כראייה לקושייתו שהרי מבואר‬
‫להלכה שאפשר להצטר לזימו ג באכל עלה‬
‫של ירק וכמה הוא שיעור עיכול של עלה של ירק‪.‬‬
‫יפר הגר"ש שלפתע חש שצורת פניו של אביו‬
‫השתנתה‪ ,‬עד שחשב שלקה בלבו באמצע רחובה‬
‫של עיר‪ .‬לאחר דקה כאשר התאושש התבטא רבינו‬

‫ואמר לו‪ ,‬אי לא חשבתי על זה‪105."...‬‬

‫תמונות נדירות מהמ יבה לרגל הופעת ה"מעדני‬ ‫הגאו רבי שריה דבליצקי פנה לרבינו לברר‬
‫אר " ט"ו בשבט תש"ד‬ ‫אי היה מנהג ירושלי בעני אבילות בפרה יא‬

‫בתמונה העליונה רבי צבי פ ח פראנק ורבי מיכל‬ ‫‪ .104‬מפי רבי בנימי זילברשטרו כפי ששמע מהרבנית‪.‬‬
‫טיקוצ'ינ קי‪ .‬בתמונה האמצעית רבי אליהו רא‬ ‫‪ .105‬מפי רבי אהר בלו ‪.‬‬

‫ראב"ד ירושלי ‪ ,‬בתמונה התחתונה‪ :‬הראשל"צ רבי‬
‫ב ציו חי עוזיאל‬

‫‪89‬‬