Page 104 - alef
P. 104

‫פרק ו | משוש דייו‬                                                                         ‫‪90‬‬

‫ב"פורי המשולש" יו ראשו ט"ז אדר‪ .‬הוא שלח שאלתו לרבי מרבני‬
 ‫ירושלי וכול ענו שלא שמעו ולא ידוע לה המנהג בזה בירושלי וג‬

‫רבינו ענה ב גנו זה‪ ,‬אול הוא מו י לו כמה מילי ‪" :‬ותמה אני על עצמי‬
                                            ‫למה לא חשבתי אפילו בזה"‪...‬‬

‫פע חזר רבינו מבית הכנ ת ו יפר ששאלו אותו שאלה שכבר השיב בעבר‬
‫פעמי רבות‪ ,‬אול עתה נתעורר אצלו פק חדש והתבטא שהוא מרגיש שזה‬
‫עונש משמי שנולד לו פק חדש‪ ,‬היינו שאי לו בהירות בהלכה‪ ...‬וכש יפר‬
‫זאת ב רבינו‪ ,‬הגר"ש‪ ,‬הו י ‪ :‬אד אחר היה מתפאר בזה‪ ,‬שהוא תמיד חי‬

               ‫בהלכה ודש בה תמיד‪ ,‬אול רבינו ראה בזה עונש משמי ‪106.‬‬
‫תלמיד חכ אחד עורר את רבינו באחד מימי חול המועד באיזו הערה למעשה‬
‫בהלכות וכה‪ ,‬רבינו התפלא מאד אי לא ש לבו להערה זו וה תגר בחדרו‬
‫לשעות ארוכות‪ ,‬כשהוא שקוע כל כולו בנידו זה וקשה היה להוציא אותו‬
‫מהריכוז לעניני אחרי ‪ .‬עד כדי כ שאחד מבני המשפחה התקשר לאותו‬

  ‫תלמיד חכ ושאל אותו‪ ,‬מה קרה‪ ,‬מה שאלת את רבינו שהוא כה טרוד‪107.‬‬

  ‫"תאובם שתועיים אני די עם הסוגיא‪ ,‬אוכל איבה וישן איבה!"‬

‫יפר אחד מנכדיו‪ ,‬שכאשר הגיע בלימוד הישיבה לקטע בגמרא שהתקשה‬
‫בו והיה צרי לעמול רבות להבינו‪ ,‬ביקש מרבינו ל ייעו באומרו‪ ,‬מה אעשה‪,‬‬
‫עמלתי ואיני מבי ‪ .‬יצא אז רבינו ממחיצת ענוותנותו והטעי אותו מעט‬

 ‫ממושגיו בעמל התורה‪ ,‬באמרו‪ ,‬כאשר אני מתקשה באיזו וגיה‪ ,‬פרטיה נמצאי‬
‫בראשי ואני חי איתה כל העת ולפעמי לוקח שבועיי רצופי שאינני מצליח‬
‫לקלוט ולהבי אותה‪ ,‬ובאות שבועיי אני חי איתה ואוכל איתה ויש איתה‪,‬‬
‫כ עמלתי ועמלתי עד שהצלחתי והבנתי‪ .‬שאלתי אלי ‪ ,‬כמה השקעת חביבי‪,‬‬

                                  ‫כשאתה כמתייאש ואומר שאינ מבי ?‪108‬‬

                                    ‫להבמצא תסמטאוב הנצד‬

‫אחד מבני רבינו נ ע איתו במונית בדרכ ליעד כל שהו באחת משכונות‬

                               ‫‪ .106‬מפי רבי אפרי קירשנבוי רב קהילת פני שמואל בבית שמש‪.‬‬
                          ‫‪ .107‬מפי רבי מרדכי שמואלבי ראש כולל "שערי חיי " במודיעי עילית‬

                                    ‫‪ .108‬מפי רבי גמליאל רבינובי רב קהילת "שבתי בבית הש "‪.‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109