Page 102 - alef
P. 102
פרק ו | משוש דייו 88
פתחו לו את הדלת .שאלו רבינו ,מדוע לא נקשת חזק? השיב הלה כי נקש ג
בחוזקה .נענה רבינו בנימת התנצלות ,א כ יתכ שבדיוק באותה עת ע וק
הייתי בעיצומה של כתיבת תשובה וכאשר הנני כותב ,אני כה מרוכז עד שאיני
שומע מה ובב אותי ושוכח מעול ומלואו.
פע השיח לפי תומו שבצעירותו דיבר ע אחד מגדולי התורה במו"מ של
הלכה וב ערת ריתחא דאורייתא שהתפתחה דיבר אליו אותו גדול בכינויי זלזול,
אח"כ נגשו אליו כמה אברכי להפי דעתו באמר שהרב חרי בלשונו וכוונתו
לא היתה לקנטר וכד' אול אני לא ידעתי כלל על מה באו ,כי לא הרגשתי
מזה מאומה ,לפי שכששקועי בדברי תורה אי מבחיני בכגו דא כלל102.
בעת ההפגזות בשנת תש"ח ,התגוררה משפחתו של רבינו למש פרק זמ
מ וי בבית גי ו ,אחיה של הרבנית ,הר"ר שמואל זעליג רוחמקי .ההמולה
ש הפריעה לרבינו והוא החליט לשוב לביתו שבמרומי "שערי ח ד" ולמד אז
ע אחד מבניו ב פר "שב שמעתתא" .ג אז המשי את קביעותו במ כתא
כלאי ע גי ו הגה"צ רבי שלו שבדרו .פגזי רבי נפלו אז בעמק שלמרגלות
שכונת "שערי ח ד") ,ש ג היה שדה תעופה מאולתר בעמק המצלבה( כאשר
ה מתעופפי מעל ראשי הבתי בשכונה ואילו רבינו שקוע היה באות שעות
בכל שרעפיו בדברי תורה והתנתק כליל מאוירת הפחד והאימה .הרבה פעמי
לא ש לב כלל לקולות הפגזי ,ולפעמי כשש לבו לשריקות הפגזי ,היה
מרגיע את בנו באומרו" :נו ,איז דא שוי אריבער" ]נו הרי הוא כבר חל
עבר[ כי את השריקה שומעי אחרי עבור הפגז והמשיכו ללמוד"103.
ככל שעמלים יובפ פואים שלא יוחעים
בת רבינו הרבנית רחל גולדברג יפרה ,אי בימי נעוריה שמעה ממנו פע אגב
אורחא ,במ יח לפי תומו ,על עמל תורתו .היה זה באות ימי בה עמל על
הוצאת הכר הראשו של ה"מעדני אר " וביקש ממנה ,היות והיה לה כתב
נאה ומ ודר ,שתעתיק את חידושי תורה עלי גליו .
ו יפרה שתו כדי עבודתה הבחינה שעשרות רבות של פעמי הוא חוזר על
בטויי כמו "ונלענ"ד"" ,וחושבני" "ואולי יש לומר" ,והיא שהיתה נערה צעירה,
.102הליכות שלמה מועדי ח"א עמ' מ"ד.
.103ישורו ט"ו עמ' תק"ט ומנכדי הגה"צ רבי שלו .
