Page 97 - alef
P. 97
פרק ו | משוש דייו
מלב שש ושמח בלימוד התורה .הוא שאל מה פשר תענית הבכורי בערב 4
פ ח .וביאר שהלא הכהונה ניטלה מהבכורי בעוו חטא העגל .ודעת לנבו
נקל שבהגיע יו ערב פ ח בו הגיעה עבודת בית המקדש לשיאי על ידי
הריבוי העצו של הקרבנות ,דווקא אז הצטערו הבכורי והתמלאו עגמת נפש
עלבו ומרירות שכל זאת היתה נחלת ונלקחה מה ,ומ ה ת לא הצליחו
להכני שו אוכל לפיה מרוב צער .זכר לצער זה מתעני הבכורי ,אול
ה פודי זאת ב יו מ כת ,שכ על ידי שמחת לימוד התורה פג צער שכ
מבואר במשנה )אבות פ"ו מ"ו( גדולה תורה יותר מהכהונה" ואמרו עוד ) וטה
ד" (:יקרה היא מפניני " מכה גדול הנכנ לפני ולפני ,ואי דבר מפיג צער
כשמחת התורה95.
"כי הם דיינו ואופך ימינו"
"מתוקי מדבש ונופת צופי " ואכ ,ארבע אמותיו של רבינו בכל תקופות
חייו היו פוגות באוירת "כי ה חיינו ואור
ימינו ובה נהגה יומ ולילה" ,כל שיחו ושיגו
כל תענוגיו ושעשועיו היו לע וק בדברי תורה,
פ גת אושרו ושאיפותיו היה להעמיק בחדרי
תורה עד השיתי ,להפליג ביגיעת התורה ברחבי
הש" ,לדלות ממצולת י ברות משא ומת
לא וקי שמעתא אליבא דהלכתא.
גאון ישראú יפר אחד מתלמידיו ששמע מפיו פע התבטאות נרגשת ,הלא א שקועי
בלימוד התורה אזי ג בשעה שהבית ריק מכל ולא נותר בו דבר מה למאכל,
מלבד חתיכת בצל ,אי בכ כלו וג הבצל מתוק הוא ,וכמ ופר לעיל כ היה
בילדותו בבית הוריו שבמש תקופות היה ריק מכל ולא פע אירע שהיה הול
לדרכו לחידר בלא לטעו כלו ,כ שדיבר מחוויותיו ,לימי א גילה ואמר,
בצעירותי לא חשתי א פע הרגשת שובע ולא ידעתי כלל מהי הרגשתו של אד
שבע ,ודווקא מתו אות שני של רעב ומח ור עלה ונתעלה לרו המעלה.
בהקשר זה יפר הג"ר יו ריינר ר"מ ישיבת קול תורה שבאחד השיעורי
פנה רבינו לבחור ושאלו היכ שכנ ל פ ל השיעור ,כבר כמה ימי אני רואה
שאינו מופיע? וכשהשיב ,הוא לא מרגיש טוב ,חזר רבינו ושאל כמי שאינו
.95מפי רבי אברה יצחק קיל ר"מ ישיבת תורה אור בירושלי 83 .
