Page 93 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק ו | משוש דייו‬

‫תמונה מפעימה‪ .‬רבינו ומחותנו רבי יו שלו אלישיב בהכתרת בנו רבי עזריאל‪ ,‬כאשר‬
‫ניכר היטב בשניה שקיעות בלימוד )משמאל רבי יהודה עד ורבי אריה לייב היימ (‬

‫וכשנ תלק רבינו לבית עולמו והרחוב נשט באלפי יפורי מופת פלאיי‬
‫על יפעת הנהגתו בי אד לחברו וח דיו המרובי ע אלמנות ויתומי ‪ ,‬אמר‬
‫בנו הגאו רבי עזריאל בה פד‪ :‬נדמה למי שלא הכירו שביתו היה מו ד לעניני‬
‫צדקה וח ד‪ ,‬אול אנו ידענהו היטב‪ ,‬שכל פעולות הח ד והעזרה לזולת נעשו‬
‫א ורק בי ה דרי ‪ ,‬האבא שאנחנו ראינו והכרנו‪ ,‬היה אד שכל מהותו היתה‬
‫יגיעת התורה מבוקר עד ערב ללא הר ‪ 87.‬למעלה מזאת‪ ,‬הרבה חלקי באישיותו‬
‫במעשיו ופעולותיו העצומות בכל השטחי כלל לא ידענו בחיי חיותו מרוב‬
‫ענוותנותו וצניעותו‪ ,‬א זאת כ ידענו וראינו מול עינינו תמיד מילדותינו ועד‬
‫נשמת אפו האחרונה‪ ,‬שכל חייו ה מקשה אחת של "יגיעת התורה" ובה היו‬

‫שקוע יומ ולילה‪ ,‬באהבתה ישגה והיא משוש חייו‪.‬‬
‫עד כמה היתה שקיעותו בלימוד תמידית‪ ,‬כשאמר לו פע אחד שהוא חייב‬
‫לישו בצהרי לצלילות דעתו‪ ,‬אמר לו רבינו שעד גיל ארבעי מעול לא יש‬
‫ביו ‪ 88.‬ופע התבטא באזני אחד ממקורביו שאחד הדברי הקשי עליו היא‬

‫‪ .87‬רב של ישראל עמ' ק"ג‪.‬‬

‫‪ .88‬ראה כעי"ז הליכות שלמה ‪ -‬מועדי ח"א פרק א' הערה ‪79 .111‬‬