Page 98 - alef
P. 98

‫פרק ו | משוש דייו‬                                                                              ‫‪84‬‬

‫מבי כלל את התשובה‪ ,‬מה זאת אומרת‪ ,‬לא מרגיש טוב? נענה שיש לו חו ‪,‬‬
‫רבינו שחש כנראה בקלילות מ וימת שהביאה להחלטתו להעדר מ השיעור‪,‬‬
‫גילה לה בתגובה לכ טפח וכי ה הרבה טפחי ‪ ,‬וכאשר נימה של ביקורת‬
‫שזורה בדבריו אמר‪ ,‬א לא הייתי לומד כאשר לא חשתי בטוב‪ ,‬לא הייתי‬

                                                    ‫לומד בצעירותי כלל‪96.‬‬

                            ‫"לא מפגיש טות זה פק עח הלימוח"‬

‫פע חזר לביתו מהתפילה כאשר כל כולו תשוש אוני ‪ ,‬עד כדי כ שכדי להקל‬
‫על עצמו את העליה בגר המדרגות‪ ,‬לפת בידיו את הקיר מזה ואת המעקה‬
‫מזה‪ ,‬וכ עלה במאמ רב לביתו‪ .‬כשהגיע למעלה ראה בכני ה שלפני ביתו‬

 ‫ממתיני רבי ממבקשי דברו ועצתו‪ ,‬ובשארית כח שעוד נותר בו‪ ,‬פנה אליה‬
                  ‫כמתנצל‪ ,‬אי לי כעת כח‪ ,‬א אפשר נא לבוא פע אחרת‪.‬‬

‫בי האנשי שהמתינו והתכוונו עתה לפנות לדרכ ‪ ,‬היה אחיינו הג"ר צבי‬
‫רוטברג ראש ישיבת בית מאיר‪ ,‬הוא עבר על פני רבינו לברכו לשלו וכאשר‬
‫הבחי בו‪ ,‬עצר בעדו וביקשו שיכנ הביתה‪ .‬הלה הפטיר מיד‪" :‬הדוד אינו חש‬
‫טוב‪ ,‬אבוא בהזדמנות אחרת"‪ ,‬ואילו רבינו התאזר בגבורה וקרא‪" :‬לא מרגיש‬

                                                  ‫טוב זה רק עד הלימוד"‪.‬‬
‫כעבור כמה חדשי חזר הדבר על עצמו‪ ,‬הג"ר צבי בא לשחר את פני דודו‪.‬‬
‫היה זה ערב שנת שמיטה ובא לבר ולהתבר בברכת השני ‪ ,‬ויהי כאשר עלה‬
‫ירדה אחותו של רבינו מביתו‪ ,‬ובראותה אותו אמרה לו‪ ,‬חבל ל לבוא כעת‪,‬‬

                  ‫הוא אינו חש בטוב‪ ,‬א לי בקושי הניד לי בראשו לשלו ‪.‬‬
‫היות שידע שלא תהיה בידו הזדמנות קרובה לבוא שוב‪ ,‬ביקש לשאול את ב‬
‫רבינו הג"ר ברו א אפשר להיכנ רק לברכת שנה טובה‪ .‬הוא שאל את רבינו‬
‫שציוה שאכ יכני הו‪ .‬ומה נהדר היה המראה‪ ,‬תו דקות פורות שקע עימו‬
 ‫בשיח של תורה ושקיל וטרי בהדיה‪ ,‬בעני "פירות עכו" בשביעית" ומתו‬
‫מר נעורי א חידש חידושי מאירי ושמחי כנתינת ‪ ,‬תו שהוא שוכח‬
‫כליל ממצב בריאותו‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬כשלושה חדשי טר פטירתו הגיע לבית‬
‫רבינו תלמיד חכ מתלמידיו כדי להמתיק עימו שיח של תורה‪ .‬בר בזאת‬
‫הפע רבינו היה כה חלוש עד שלא הי לבקש ממנו שיקצר כי ממש אי לו‬

                                                                       ‫‪ .96‬ישורו ט"ו עמ' תק"ט‪.‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103