Page 100 - alef
P. 100

‫פרק ו | משוש דייו‬

‫ומלבד החברותות שלו‪ ,‬לא נית היה להפריע לו ש ‪ ,‬ולא גילו את מיקומו‪,‬‬
                                        ‫ורבי מהציבור לא ידעו על קיומו‪.‬‬

‫תלמיד רבינו הג"ר יהודה עד ראש‬          ‫ע תלמידו רבי יהודה עד ‪ ,‬וחותנו רבי דב כה‬
‫ישיבת קול יעקב הגיע פע לביתו כדי‬
‫להווע עמו בבעיה שאיננה ובלת דיחוי‬
 ‫והרבנית עשתה מה שלא עשתה כמעט א‬
‫פע ‪ ,‬וגילתה לו את מיקומו של החדר‪.‬‬
‫כשדפק בדלת וביקש להכנ פנימה‪ ,‬אמר‬
‫לו רבינו‪ :‬יהודה! מה אתה עושה כא ‪,‬‬
‫אילו יכולתי להתראות עמ בשעה זו‪,‬‬
‫הייתי יכול להשאר בביתי‪ .‬באתי לכא‬
‫כדי לא להתראות עמ ‪ ,‬מחל נא לי‪ ,‬אבל‬

        ‫איני יכול עכשיו לשוחח את ‪100.‬‬

‫כדי להבי את עוצמת ה יפור יש לדעת שהגר"י עד היה אצל רבינו כב‬
‫של ממש‪ ,‬וכשה פיד ב רבינו הגאו רבי שמואל בישיבת קול יעקב‪ ,‬התבטא‬
‫שראש הישיבה היה אצל בני רבינו כאח ממש‪ .‬ויש ב יפור זה מעי הנאמר‬
‫בפ וק )דברי לג‪ .‬ט( "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר‬
‫ואת בניו לא ידע"‪ ,‬שכדי להצליח בתורה צרי לנהוג במ ירות גמורה‪ .‬ואכ ‪,‬‬
‫בדר כלל בהיותו בחדר זה התעל מדפיקות בדלת ולא הגיב‪ ,‬כי שעות אלו‬

                                           ‫היו אצלו קודש קדשי ללימוד‪.‬‬

                                          ‫שוכד מעולם ומלואו‬

 ‫מ פר תלמידו הג"ר יצחק הקר ראש ישיבת גרודנא באר יעקב‪ ,‬הגעתי פע‬
‫לאותו חדר‪ ,‬לא העזתי לדפוק ולהכנ כדי לא להפריעו מלימודו‪ ,‬רק הצצתי‬
‫דר החלו ‪ ,‬כדי שא אראה שהוא מפ יק‪ ,‬אדפוק ואכנ ‪ .‬רבינו ישב אז ולמד‬
‫גמרא ביצה וראיתיו אז שקוע בתלמודו כשהוא ש אצבע אחת בגמרא ואצבע‬

                ‫אחת בר" ולא הרי את ראשו מהגמרא כחמישי דקות‪101.‬‬
‫יפר נכד אחות רבינו‪ ,‬הג"ר שמחה בונ לייזרזו שבילדותו היה ממונה‬

                                       ‫‪ .100‬רב של ישראל עמ' צ"ז‪.‬‬        ‫‪86‬‬
                                                ‫‪ .101‬ש עמ' רט"ז‪.‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105