Page 96 - alef
P. 96

‫פרק ו | משוש דייו‬

‫שתיה שלקח אתו מהבית עומד ש זמ רב‪ ,‬לפעמי כחודש ימי או יותר ‪3‬‬
                                                                       ‫עד שמתרוק ‪...‬‬

            ‫כ ראו עליו בני הישיבה בשיעוריו וכ ג היה מדרי תמיד את בני הישיבה‪.‬‬
            ‫ש וד ההצלחה בתורה הוא בשקיעות בלימוד‪ .‬לא ללמוד שטחי ולהשתכנע‬
             ‫מהר שה וגיא מובנת‪ ,‬ג א היא לא לגמרי מובנת‪ .‬צרי להתאמ להבי‬

             ‫היטב‪ ,‬ולגשת בגישה שיהיה שקוע בדברי ג אחרי ש יי ללמוד‪ .‬וכשלומדי‬
            ‫כ ‪ ,‬העיד‪ ,‬מרגישי הארת עיני ‪ ,‬מתיקות ועריבות שלא מעלמא הדי ‪ .‬רבינו‬
            ‫כאמור היה דוגמא לזה‪ .‬תמיד ראו את הי ודיות והעמל שניגש לכל מלה‬

             ‫בגמ' או ברש"י ותו '‪ ,‬וראו ג את מתיקות התורה הנפלאה והשמחת חיי‬
            ‫המיוחדת שלו‪ 93.‬ולא אחת היה אומר לתלמידי ‪ :‬כשאני לומד גמרא‪ ,‬רש"י‪,‬‬

                                        ‫תו פות ומהרש"א אי לי מתיקות גדולה מזו‪94.‬‬

                                            ‫"מאלרי זהת וכסף"‬

‫יפר הגאו רבי מיכל יהודה ליפקובי ראש ישיבת פוניבז' לצעירי שכאשר‬
‫הגיע לנח את ב רבינו הגאו רבי שמואל כשישב שבעה על רעייתו הרבנית‬
‫רחל‪ ,‬היה זה בדיוק בי מנחה למעריב ורבינו למד ברבי משניות בקול לעלוי‬
‫נשמתה‪ .‬התבטא רבי מיכל יהודה‪ ,‬שני רבות נשארו בו הטע והגישמאק של‬

                          ‫מתיקות לימודו של רבינו בעצ לימוד המשניות‪.‬‬
‫וכש יפר זאת הגר"ש ה מי לזה פשט ששמע מאד גדול על הפ וק‬

 ‫)תהלי קי"ט‪ ,‬ע"ב( "טוב לי תורת פי מאלפי זהב וכ " שאי הפירוש ת‬
  ‫זהב וכ ‪ ,‬כי מה הקשר ומה הדמיו בי זה לתורה‪ ,‬אלא הכוונה כא על כ‬
‫והזהב שבתורה עצמה‪ ,‬החידושי ‪ ,‬הציצי והפרחי ‪ .‬על זה נאמר "טוב לי‬
‫תורת פי "‪ ,‬היינו הפשט של הגמרא עצמה‪ ,‬החביבות שלי לגמרא עצמה היא‬
 ‫יותר מ"הכ והזהב" של תורה‪ .‬זוהי הגדלות‪ ,‬להכני את המתיקות בד‬

                 ‫הגמרא עצמו‪ ,‬במילי הקדושות של התנאי והאמוראי ‪.‬‬

                                 ‫אין מריג צעפ כשמדב הבופה‬

‫רבינו הגה ביאור נפלא בתענית בכורי בערב פ ח‪ ,‬ביאור שניכר בו שנחצב‬

                                     ‫‪ .93‬מפי רבי יעקב וויל ראש ישיבת שערי תורה‪.‬‬       ‫‪82‬‬
                   ‫‪ .94‬מפי רבי יצחק הקר‪ ,‬ב פר הזכרו להגר"נ טולידנו עמ' תרכ"ח‪.‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101