Page 153 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

‫אירע פע במבח בישיבה שרבינו שאל שאלה כללית ב וגיה וא אחד‬
‫לא ידע לענות‪ .‬רבינו התפלא מאד ואמר‪ ,‬אי יתכ שלא יודעי ‪ ,‬הרי למדת‬

‫ה וגיא ואי יתכ שלא יודעי ‪ .‬הוא לא כע על התלמידי ‪ ,‬רק דיבר בשקט‬
‫לעצמו‪ ,‬כמשיח לפי תומו‪ ,‬אי יתכ שלא יודעי הרי למדת זאת? פשטות זו‬
‫שכשעוזבי וגיא יודעי אותה‪ ,‬נחרטה אצל אות תלמידי לאור ימי ‪181.‬‬

‫"לכם אין זו שאלה‪"...‬‬

‫ידיד רבינו הג"ר יהושע משה אהרונ ו בעל "ישועת משה" ומשרידי רבני פולי‬
‫שלח לשאול את רבינו לאיזו ישיבה גדולה ישלח את בנו‪ ,‬וביקש להכריע בי‬
‫שתי ישיבות מ ויימות‪ .‬כששמע רבינו‪ ,‬את שמות הישיבות‪ ,‬נענה ואמר לו‬
‫שבי שתי הישיבות המוצעות יש הבדל אחד וחשוב מאד‪ .‬בישיבה אחת שמי‬
‫דגש על דיבור בלימוד‪ ,‬לוקחי את הנשמה של ה וגיה ויושבי עליה כמה‬
‫ימי בהגדת ברות והבנות לכא ולכא ‪ .‬ואילו בישיבה השנייה לומדי את‬
‫הד בפני כראוי מחשבי ומ כמי את ה וגיה וממשיכי הלאה‪ ,‬והיות‬
‫שבפולי אמרו שלא ללמוד בפני זה ממוצע בי דברי תורה לדברי בטלי ‪,‬‬

‫לכ לכ אי זו שאלה‪182.‬‬

‫להשאיפ הקטעים הנוגעים להתנב הרשט‬

‫יפר הגאו רבי אברה ארלנגר בעל ה"ברכת אברה " ומרמ"י הישיבה שכאשר‬
‫גמר לערו את הכר הראשו של ה פר‪ ,‬חשב להוציא את הקטעי שכתב‬
‫בפשט ה וגיות ולהשאיר הקטעי היותר למדניי וכששאל את רבינו הורה לו‬

‫שלא לעשות זאת‪ ,‬כי לפי ער דורינו יש דברי שנראי לנו פשוטי ולאחרי‬
‫זה נחו להבנת הפשט‪ .‬ו יפר שלימי הכיר לרבינו טובה על עצה זו‪ ,‬כשנוכח‬

‫לראות שיש שנהנו מקטעי הלומדע ויש שנהנו דווקא מהקטעי בפשט‪.‬‬

‫לאסוקי שמעבבא אליתא חהלכבא‬

‫כידוע‪ ,‬רבינו היה באישיותו התורנית שילוב נדיר ולא מצוי בדורות האחרוני ‪,‬‬
‫שהרי בדורות הקודמי עוד היו מגדולי הדורות שהיו משמשי בקודש כרב‬

‫‪ .181‬מפי רבי שלו מאיר ארלנגר‪.‬‬

‫‪ .182‬מפי בנו רבי ישראל אהרונ ו ‪ ,‬משגיח ישיבת חזו נחו ‪139 .‬‬