Page 154 - alef
P. 154
פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה 140
ואב"ד ,שלצד היות רישי מתיבתא ומרביצי תורה לעדרי ותורת אשר היתה
מכרזת עליה היתה בלולה מפלפולא דאורייתא וא וקי שמעתתא אליבא
דהלכתא יחדיו ותשובות הרעק"א" ,נודע ביהודה"" ,חת ופר" ,והגאו רבי
יצחק אלחנ ושאר גדולי רבותינו יוכיחו.
בדורות האחרוני דבר זה הוא חזיו פחות מצוי ,על רקע זה האירו באור
יקרות תורתו של רבינו ושיעוריו שהיו בפלפולא דאורייתא בהוויות דאביי ורבא
בגופ של וגיות הש" בדר המל אשר למדונו רבותינו ראשי הישיבות בכל
עומק והיקפ של ה וגיות ,כאשר היה מעורר ומחדש ומאיר כל זוית ופינה
בי ודות עמוקי ו ברות בהירות והגיו צרו כנודע לכל ,ויחד ע זאת היו
שזורי בה הרבה דברי הלכה והערות הלכה למעשה.
הוא ראה בכל דבר שלמד ולימד דברי למעשה ,כ בעניני שבת כשלמד
פרק כירה במ כת שבת עניני "בישול"",שהיה והטמנה" הוא ראה נגד עיניו את
האש ,את הפלטה החשמלית והכירה החשמלית שהחלו אז להתפתח ,הפח,
יר הבשר וא את העצמות .כ היה ג כשלמד וגיות של בונה היה מפרט
כל מיני צורת בני מעגלי חשמל וכו' .כ ג בעניני נזיקי היה מקשר את
ה וגיות של בור ואש לדיני הנוגעי בזמנינו .לדוגמא יש לציי את המובא
בחידושי מנחת שלמה )בבא קמא ד ו (.גבי מוכר שמכר בטעות מלח במקו
וכר ונתקלקלו המאכלי שהכינו לשבת וה ביר שג להרא"ש )פ"ב דב"ב
י"ז( דכל היכא דהוא עצמו עושה ההיזק לחבירו וברי הזיקא חשיב גרמי ולא
גרמא ,בכל זאת כא אינו אלא גרמא כי לא ברי הזיקא שהרי יכולי לטעו
ולהרגיש ,אבל ,אמר רבינו דבר מחודש ומקורי ,שיש מקו לדו שזה חשיב
כבור המתגלגל ברגלי אד שלא בכוונה ,שכתבו התו ' )ב"ק ו' ד"ה לאתויי(
שחייב בעל האב מטע אש ,וממילא לפי"ז ג כא יתחייב בעל החנות אשר
המלח הוא שלו ,מפני שזה מתגלגל על ידי נשי ע קניות שמפ ידי לבעליה
את הדגי והעוגות וא דלא ובר רש"י כהתו ' ,מבואר באחרוני דהוא מפני
שלא האב הוא המזיק אלא כח המגלגל ,מה שאי כ הכא אפשר דג לרש"י
חשיב ממש כמו אש ששורפת והכא נמי המלח עצמו מפ יד את האוכלי ולא
בגלל כחו של המערב.
בהזדמנות אחרת הזכיר מה שנשאל על מיכלי האשפה הגדולי שנמצאי
ברחוב העיר ,מה יהיה הדי כאשר המיכל מלא ובא אד והניח שקית זבל על
גביו אשר יש בה בקבוקי זכוכית והנה כשבאה המכונית ונוטלת את המיכל
מצוי שנשמטות השקיות אשר על גבה לכביש והזכוכיות שבה נשברות ומזיקות
