Page 193 - alef
P. 193
פרק ט | בופה יתקשו מריהו 7
גאון ישראú רבינו יפר ששמע בעצמו מבעל המעשה ,שהגיע פע לעיירת דווינ ק ושאל
את הגאו רבי מאיר שמחה ,הא שיי די יו או יומיי בשור שנגח עבד,
)ב"ק מא (.רבי מאיר שמחה שלחו להגאו הרוגוצ'ובר והוא החל כדרכו להביא
ראיית מכל מרחבי התורה לנידו השאלה.
כששב לרבי מאיר שמחה ע הדברי ,אמר לו רבי מאיר שמחה שיאמר
לרוגצ'ובר שיש מכילתא בפ' משפטי בה נאמר להדיא שבשור שנגח עבד אי
די יו או יומיי .כששב הלה לרוגצ'ובר ,רק פתח את פיו ו יפר שר' מאיר
שמחה אמר שיש תו פתא ,מיד נזכר הרוגוצ'ובר ואמר ,הלא זה מכילתא
מפורשת במקו ,ומרוב צער שלא זכר מיד התחיל למרוט בשערותיו.
חתיקוב הבופה של ה"אופ שמד"
פע יפר בהתפעלות ובהמחשה את אשר שמע מהגאו רבי אליעזר פלצ'ינ קי
שאביו הגאו רבי לייב למד חברותא ע רבי מאיר שמחה מדווינ ק בעל ה"אור
שמח" ,ובתו לימוד ראה עד כמה רבי מאיר שמח חרד מרגע של הפ קה
בלימוד התורה ,והביא כמה דוגמאות לכ ,למשל כשדפקה אישה שבאה ע
עו שנשחט ורצתה לברר את כשרותו .טר ניגש ה"אור שמח" לכיוו הדלת,
חזר ושינ היכ הוא אוחז ב וגיא ,ובמש כל ההליכה שינ שוב ושוב היכ
נעצר בתלמודו ,ו יכ מה למד קוד לכ ורק אז פ ק את פ קו לאישה וחזר
לתלמודו .וכ ארע יו אחד שנכנ חייל במדי הצבא ,התברר שלפני עשר
שני גוי לצבא הרו י ולפני שיצא דיבר בלימוד ע הגרמ"ש ,ועתה כשנכנ
המשי ה"אור שמח" לדבר איתו באותו עני שדיבר איתו אז ,אול תו כדי
כ ש את האצבע בתו הגמרא עד שיגמור לדבר איתו בעני שדיברו.
שאל רבי לייב את רבי מאיר שמחה ,למה הוא כל כ חרד שישכח את מקו
לימודו ,הלא זיכרונו מבהיל על הרעיו ,שכ בדידו הוה עובדה שפע הקשה
החברותא שאלה ורבי מאיר שמחה לא ידע לענות ,ושוב נזכר שכבר עמד על
שאלה זו בצעירותו וא העלה תשובה על גבי הכתב ,וביקש מהחברותא שיעיי
במחברת שהיתה מונחת בארו .החברותא חיפש ומצא את השאלה והתשובה
והחל להקריא לפניו את אשר כתב ,רבינו עצרו והשלי בעל פה מילה במילה
את לשונו שכתב לפני עשרות שני ,מה שהעיד על זכרונו העצו ,א כ למה
חשש וחזר על תלמודו לפני שניגש לאשה ואחז את האצבע בגמ' כשהחייל נכנ .
השיבו ה"אור שמח" :איני מבי את פליאת ,הלא חז"ל אמרו "דברי תורה
179
