Page 192 - alef
P. 192

‫פרק ט | בופה יתקשו מריהו‬

             ‫שהקשה קושיה עצומה על הרמב"‬
            ‫ונשאר בצ"ע‪ .‬רבינו המהרי"ל שאל ומה‬
            ‫העלית ליישב דעת הרמב" והשבתי‬
‫לו שלא הצלחתי להעלות כלו ‪6 .‬‬

‫ביקשני המהרי"ל להרצות לפניו את‬
‫קושיית ה"קצות החוש " וכש יימתי‬
‫התבטא‪ ,‬אכ זו באמת קושיה עצומה‪.‬‬
‫ואז ק ממקומו והתהל בחדרו אחת‬
‫הנה ואחת הנה ובתו כדקה או אפילו‬
‫חצי דקה‪ ,‬ה תובב אלי ואמר‪ :‬נו‪,‬‬
‫אפשר לומר שהרמב" י בור כשיטת‬                   ‫בחופה שהתקיימה בשערי ח ד כמנהג הימי הה בערב שבת‪.‬‬
‫ר"י הלב בתו פות )בבא קמא ע"ב ד"ה‬               ‫מימי רבי אברה חיי הקלמ ‪ ,‬לצידו )ע כובע רגיל( רבי אבא‬

                                                ‫בורכוב )החבל יעקב( במרכז התמונה רבי יעקב משה חרל"פ‬

‫יפא( והעמיק בביאור חדש בהבנת‬
‫דברי התו ' ונתיישב הכל היטב‪ .‬כששמעתי וראיתי כל זאת השתוממתי שעה‬
‫חדא ממוח גאוני מבהיל שכזה‪ ,‬וגמלה החלטה בלבי שא אזכה לכתוב פר‬
‫חידושי תורה‪ ,‬אכני ב פרי אשר כריתי לי קושיה ותירו זה של מורי ורבי‪.‬‬

                       ‫ה"מתדן" שתדן דובנו של ה"אופ שמד"?‬

‫יפר שכאשר חמיו של הגאו רבי מאיר שמחה‪ ,‬בעל ה"אור שמח" בח אותו‬
‫כדי לקחתו לחת ‪ ,‬שאל אותו כ ‪ :‬הנה יש תשובה ברמב" שכותב לחכמי‬

 ‫לוניל‪ ,‬אחר שנשאל על הלכה מ וימת מהיכ מקורו להלכה זו‪ ,‬והשיב הרמב"‬
‫שחיפש במקומו ב נהדרי ‪ ,‬מכות‪ ,‬ובבא קמא ולא מצא‪ ,‬ואח"כ מצא מקור‬
‫במקו אחר‪ .‬ובכ נשאל ה"אור שמח" איזו הלכה חיפש הרמב" ולא מצא‬

                                            ‫ש ‪ ,‬עד שמצא במקו האחר‪.‬‬
‫הבחור המיועד להיות חת הרהר והשיב‪ ,‬הדי הוא שאשה גולה לערי מקלט‪,‬‬
‫ומקומו היה צרי להיות במכות ו נהדרי ולא נמצא ש ורק בגיטי ד י"ב‪,‬‬
‫בדר אגב כתוב בגמ' ש ‪ ,‬האשה שגלתה בעלה חייב במזונותיה‪ .‬לפי גיר א‬
‫אחרת השיב שהכוונה לדי של מי ששחט את חברו בשני ימני א כבר חייב‬
‫מיתה מדי רוצח וזה לא נמצא ב נהדרי ומכות ורק בגיטי בפרק מי שאחזו‬

   ‫ד ע' ע"ב כתוב‪ :‬שחט בו שניי או רוב שניי וברח מעידי עליו ע"כ‪240.‬‬

                                               ‫‪ .240‬ישורו ט"ו עמ' תצ"ט‪.‬‬  ‫‪178‬‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197