Page 190 - alef
P. 190
פרק ט | בופה יתקשו מריהו
הוא רצה לנצל את ההזדמנות הנדירה שנפלה בחלקו שהוא יכול להביט בפניו
המאירות של גאו ישראל רבי דוד קרלינר ובעיקר להאזי ולראות אי שגור
את תלמודו בעל פה ,גמרא ,רש"י ותו פות ,וחוזר מעמוד לעמוד ומד לד ,
כאשר מפע לפע א מזכיר בקצרה את דברי הראשוני על ה וגיא.
כחלו זמ מה ,קרא לו הגאו שוב ואמר לו ,שלו' עליכ ,ר' יהודי מה רצונו
של יהודי?! השיב האבר :כבודו כבר נת לי מקוד תרומה לישיבת נובהרדוק
כבכל שנה .רבי דוד שמע ,נחה דעתו ושב למשנת תלמודו .כאשר חלפו כמה
רגעי נו פי ,פנה שוב אל האבר :שלו עליכ ,מה רצונו של יהודי בביתי?!
ושוב ענה לו האיש שלפני כחצי שעה כבר קיבל לידיו עבור ישיבת נובהרדוק.
כשרבי דוד הבי מה קורה ,פנה אליו כמתנצל ואמר :אה ,אה ,לא עליכ ,
השכחה גוברת עלי באופ נורא ומרגע לרגע אני שוכח מה עשיתי לפני רגע
חול ,אבל ש" ,הדי במרומי ,ב"ה ש" אני זוכר כמו בחור ב שש עשרה.
רבינו היה חוזר על יפור זה רבות בערגה והתפעמות הנפש .באחת הפעמי
הו י לבאר כי יתכ שמכיוו שרבי דוד קרלינר היה עדיי פו ק ומורה לרבי ,
היה עליו להדגיש דבר זה שעל א שזכרונו אבד לגמרי ,מ"מ אי כל זה שיי
לדברי תורה כלל וכלל238.
שקיחבו של הגפעק"א 176
כשלמדו בישיבה מ כת כתובות הביא את דברי הגאו רבי שלמה איגר ב וגיית
"חזקה אי אד טורח ב עודה ומפ ידה" )כתובות י (.שנשאל על דברי אביו
הגרע"א שכאילו לא נכתבו בדקדוק ,והשיב על זה ,מה ששאלת אינו אלא
על הלשו שלו ,והו י וכ"ש לאבי מאור הגולה נ"ע ,אשר נודע כי מרוב
תלאות לימודו וטרדות העניני במדינה וחו למדינה ,היו כל כתביו בחדושי
דאורייתא וא התשובות שהשיב ,רוב דרוב נכתבי א בעש"ק יו דמפגרי
ביה התלמידי אשר בישיבה )ראה שבת קכ"ט(.
וכשהקריא זאת בשיעורו ,אמר רבינו בהתפעלות לתלמידיו :לימדו מכ מו ר
השכל ,הרי להגרעק"א היו שלוש עשרה ילדי ,ובלי פק היה לו הרבה מה
.238השלמה ל יפור זה ראה להל עמוד .468
