Page 210 - alef
P. 210
פרק ט | בופה יתקשו מריהו 196
ויצאו לאור ,והיה לו בזה כוונה גדולה בפני עצמה ,לעורר ולהרי כשופר קול
קולמו שיתלבנו הדברי ביני עמודי דגיר א271.
כל מלה שקולה ,מזוככב ומחוקחקב
כאשר ער מאמר להדפ ה היה נית לראות עד כמה כל מלה אצלו שקולה
מזוככת ומדוקדקת ,בייחוד בלט הדבר בהלכה לא הרי "ראוי לעשות כ " כהרי
"נחו לעשות כ " כהרי "נכו לעשות כ " כל מלה נכתבה בהמו מחשבה.
כ היה ג בכל כתביו ,מ פר הג"ר אהר מרדכי שדמי שבעת שער ע ב
רבינו הג"ר ברו את פרק המניח ב פר "מנחת שלמה" על מ כת בבא קמא,
העתיק פע ממחברותיו וממחברות התלמידי הגדרה שאמר בחילוק בי שור
לבור ששור הול ובור עומד ,וכ שלשור יש דעת ולבור לא ,כתב לו רבינו
בהערתו" ,אתה חונ לאד דעת" ,רק לאד יש דעת ,שאלו רבי אהר ,והלא
כ אמר רבינו בשיעור ,ונענה ,יש מה שאומרי ויש מה שכותבי ,ש צרי
להזהר יותר בכל מלה.
לימוח מקפאי הקוחש
רבינו היה מצטער על הזנחת לימוד מקראי הקודש ,וז"ל באיגרת שכתב
לחתנו הגאו רבי יהודה טרגר..." :תלמיד מהישיבה עושה רוש טוב ,יש
לו דעה רחבה בחמש מ כתות ,א על הראשוני אנו מצטערי על חמשה
חומשי תורה שלמד קוד ואינו זוכר .א כבר כתב הרש"ש )ב"ב ח( בעובדא
דיונת ב עמר שג בזמנ היו בעלי משנה וגמרא שלא היו בעלי מקרא"272.
לשמש בלמיחי דכמים
כפי שזכה בעצמו לשמש גדולי עול רבי והיה בזה חלק גדול מבני
אישיותו הכבירה .היה מחנ את בני הישיבה לעני זה ,ועודד לשמש את
זקני התלמידי חכמי ובעלי ההוראה שבדור והדגיש שהאד חייב תמיד לקבל
ולשמש אד גדול כדי לגדול .עד כמה היה זה מושרש בי ודי חינוכו ,יפר
הג"ר יו אפרתי על תלמידו המובהק של רבינו ,הגר"י נויבירט ששהה ליד
.271פע התבטא בפני אחד שהתעקש לכנותו "פו ק הדור" שהיה כידוע מאד למורת רוחו ,והביא
הלה הרבה נידוני שרבינו קבע בה מ מרות בעול ההלכה ,הגיב רבינו ואמר בענוותנותו,
אני אולי "מעורר" והגרי"ש אלישיב מכריע.
.272הליכות שלמה ח"א תפלה פרק י"ב הערה .106
