Page 212 - alef
P. 212
פרק ט | בופה יתקשו מריהו 198
רבינו שהגיע לשבות בשבת קדש בשכונת בית וג .כשנודע לרבני הישיבה על
כ ,ביקשו שיבא להתפלל בשבת בבוקר בישיבה ,ואמרו שזה יביא חיזוק גדול
לתלמידי .רבינו ה כי ושאל מתי זמ התפילה בישיבה ,וענו לו שבשעה
שש ורבע )היה זה בימות הקי לפני שהנהיגו את שעו הקי ולכ התפללו
מוקד מאד כדי לה פיק את זמ ק"ש של המג"א ,כנהוג בישיבות הקדושות(.
בשבת בבוקר הגיע רבינו לתפלה ,כדרכו להקדי כרבע שעה ובהגיע השעה
שש ורבע וראה שנוכחי בהיכל הישיבה רק קומ קט של בחורי ,לא הצליח
להבי זאת ,ופנה ל ובביו בתמיהה :אינני מבי ,אמרו לי שמתחילי להתפלל
בשש ורבע ,היכ כל הבחורי ? רבינו הבי שא קבעו שעה לתחילת התפלה,
אי מציאות שהבחורי לא יהיו נוכחי בהיכל הישיבה.
לימי ,כש יפרו לרבינו שבוגרי "קול תורה" בעיר בני ברק מתארגני למני
מיוחד של "חניכי קול תורה" נהנה מאד ואמר לחתנו משגיח הישיבה הגרי"י
ברודיאנ קי ,אני רואה שהצלחנו ,א תלמידי הישיבה רוצי להתאגד ולהתפלל
יחד ,ימ שצורת התפילה כפי שהושרשה בישיבה נעשתה חלק מה 273.
תסחפי הישיתה -לא עתיח איניש חינא לנרשיה
יפר הג"ר חיי אלימל קורנברג שבראשית דרכו בישיבת "קול תורה" בהיותו
נער צעיר ב ארבע עשרה ,התקיי מבח רשות על הלכות ברכת הפירות ,אלו
שעברו את המבח בהצלחה אמורי היו לקבל אישור בכתב ידו של רבינו ,בו
תצויי בקיאות בהלכה ,ובכ ליצור "קנאת ופרי תרבה חכמה" .מיודענו
ביקש א הוא להיות מהנבחני ,דא עקא שבהגיעו ליו המבח נוכח לדעת
שאינו מוכ לקראתו כדבעי ,לפיכ החליט על דעת עצמו שלא להיכנ לשיעור
ולנצל את זמנו לחזרה כללית.
מגיד השיעור הג"ר אלכ נדר דינקל יפר את הדברי לרבינו ,את תגובתו
של רבינו לא שכח רבי חיי אלימל כל ימיו .הוא פגש בו במדרגות העולות
להיכל הישיבה הגדולה ואז פנה אליו כשארשת כע על פניו..." :המגיד שיעור
אמר לי שעל דעת עצמ לא נכנ ת לשיעור ,וכי עביד איניש דינא לנפשיה?!"
)היה זה כע הפני ומני לנו שלא היה כא א שמ של כע הלב ,היה רבי
חיי מו י ומ פר שמיד כשגמר רבנו את דבריו פנה אליו בחיו ובשאלה:
.273מפי רבי ישראל מאיר שוש .
