Page 217 - alef
P. 217

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                                  ‫פרק ט | בופה יתקשו מריהו‬

                    ‫פר שהוא מתעתד להוציא לאור‪ ,‬ורבינו ענה לו שהוא כבר לא נות מכתבי ‪.‬‬
                    ‫ואז ביקש לעזור‪ ,‬לשאת את התיק שלו‪ ,‬והבי שרבינו ה כי לזאת‪ ,‬היות‬
                    ‫וחשש שיפגע שא ג ה כמה הוא לא נות לו וג לא נות לו לשמשו בנשיאת‬

                                                   ‫תיקו‪ ,‬עלול להפגע יותר‪ ,‬לכ כנראה ה כי ‪.‬‬

                                 ‫"האם ארשפ להרסיק פגע אבך ולרנוב לשאלבו"‬

                    ‫אבר שהיה רגיל את רבינו שאלות‪ ,‬הגיע פע לאחר תפלת שחרית‪ ,‬והנה‬
                    ‫היות וידע שרבינו מעדי שלא ישאלוהו אחר שנכנ לביתו‪ ,‬הגיע בריצה כדי‬
                    ‫לה פיק לפגוש את רבינו בטר יכנ לביתו‪ .‬והנה כשהגיע מצא את רבינו יוצא‬
                    ‫מביהמד"ר מלווה באחד שדעתו קלושה‪ ,‬והטריד את רבינו בשאלות של מה בכ ‪.‬‬
                    ‫כאשר ראהו רבינו מגיע במהירות ומלא זיעה שאלו תיכ על נחיצות העני ‪,‬‬
                    ‫ונענה האבר שזה ובל דחוי‪ ,‬למרות זאת רבינו לא השתכנע‪ ,‬ופנה אל אותו‬

                      ‫שואל הראשו ושאלו בלשו זו‪ ,‬האבר הזה בא מרחוק‪ ,‬אבקש ליחה‪ ,‬הא‬
                    ‫אפשר להפ יק רגע את ולפנות לשאלתו‪ .‬כל זה שאל בפשטות וענווה טבעית‪278.‬‬

                                                       ‫על מה טפד פתינו להבנצל‬

                    ‫מ פר הג"ר משה חיי לאו מרבני נתניה‪ :‬בחודש אלול הראשו ללומדי בישיבה‪,‬‬
                    ‫ב ו החודש התקיי המבח הראשו שרבינו היה בוח את התלמידי ‪ .‬רבינו‬
                    ‫שאל כל בחור שאלה ולאחריה המשי לבחור הבא כנהוג‪ .‬למחרת בעיצומה‬
                    ‫של ארוחת צהרי נודע לי שרבינו מחפשני‪ ,‬כמוב שרצתי אליו‪ ,‬לראות מדוע‬

                      ‫הוא מבקש לראותי‪ .‬כשבאתי אמר לי‪ :‬קשה לי כיו לעקוב אחר כל בחור‪ ,‬ג‬
                    ‫מפאת גילי וג מפאת רבוי התלמידי בלעה"ר‪ .‬אול למי שהוא כבר דור שני‬
                    ‫בישיבה יש לי מחוייבות יתרה‪ ,‬ואני מתנצל שלא שמתי לב בבחינה שזה אתה‪279.‬‬

                                                                     ‫דינוך לדסח‬

                    ‫פע כשהגיע לישיבה החזיק מעטפה מבוילת‪ ,‬ושאל את אחד הבחורי שפגש‬
                    ‫א יוכלו לקחתו ולשלשלו בתיבת הדואר‪ .‬הבחור שש ושמח על ההזדמנות‬
                    ‫והביע את הזכות שהזדמנה לו ל ייע לרבינו‪ ,‬נענה רבינו ואמר לו‪ :‬עשה זאת‬

                                           ‫לא בגלל שזה אני‪ ,‬אלא משו שיהודי צרי טובה‪280.‬‬

                                                                                               ‫‪ .278‬מפי רבי אפרי לנדא‪.‬‬
                                                                                       ‫‪ .279‬ועלהו לא יבול ח"ב עמ' קצ"ח‪.‬‬

          ‫‪ .280‬עפרות זהב ח"ב עמ' רע"א‪203 .‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222