Page 222 - alef
P. 222

‫פרק י | ושננבם לתניך ‪ -‬אלו הבלמיחים‬

‫אחד מה טי שהישיבה רכשה עבור ‪ ,‬וכתב לכל אחד מה הקדשה‪ .‬לכשבדקו‬
‫לאחר מכ ‪ ,‬ראו שלכל אחד ואחד כתב הקדשה אחרת לפי תכונתו ומעלתו‪285.‬‬

‫בתע מתעלי כשפונוב שיבעלו כרי עפכם‬

‫רבינו נהג ע התלמידי באומנות נפלאה‪ ,‬מחד האיר פני לכל אחד ואחד‪,‬‬
 ‫מאיד ידע לתבוע מאלו שהיה בור שבכשרונותיה וכוחותיה ה יכולי‬

‫יותר‪ ,‬שיתרוממו ויגדלו יותר‪ ,‬ולמרות היות מצוייני ומיוחדי תבע מה עוד‬
‫עוד כפי ש בור היה שה יכולי ‪.‬‬

 ‫אות תלמידי יפרו שהכריח‬
‫לגבור על העצלות הטבעית ועפריות‬
‫החמריות הג ה שמ תפקת במועט‬

 ‫והצליח לרוממ אל על מה שהביא‬
‫להעשות תלמידי חכמי ‪ ,‬כשלא ויתר‬

              ‫ותבע מה עוד עוד‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬היה משוחח אית‬
‫כשפגש אחרי מבח והביע בפניה‬
‫את דעתו שה יכולי יותר ועקב‬
‫ועודד ודרב ולא ויתר עד שהצליחו‬
‫להגיע להשגי שהתאימו לדרגת ‪.‬‬
‫אחד מה יפר שלמרות שתמיד‬         ‫בריקוד במ יבה בישיבה לצידו רבי אלחנ קונשטאט ורבי אברה‬
‫הצליח מאד במבח ‪ ,‬אירע יו אחד‬                  ‫ארלנגר )ונכדו רבי יצחק טרגר(‬

‫שלא כל כ ידע‪ ,‬ובאותו יו פגש רבינו את אביו בחתונה ואמר לו‪ ,‬ב"ה הוא‬
‫מצוי ועושה שטייג ‪ ,‬אבל היו במבח הוא לא ידע‪ .‬תביעה זו גידלה ורוממה‬
                                ‫אותו‪.‬‬

                            ‫"אבה לא קופנתפג‪ ,‬קופנתפג יוחע!"‬                               ‫‪208‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬יפר תלמידו הג"ר חיי אלימל קורנברג‪ :‬היתה תקופה שאת‬
 ‫בית הוריו פקדו ימי לא קלי שנתנו אותותיה בחייו הצעירי ‪ ,‬עד כדי כ‬

                                ‫‪ .285‬מפי רבי יהודה אריה הכה רפפורט ר"מ ישיבת בית מתתיהו‪.‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227