Page 223 - alef
P. 223
גאון ישראú פרק י | ושננבם לתניך -אלו הבלמיחים
שכאשר התקיי המבח החודשי אצל ראש הישיבה לבו לא היה עמו ושלא
כדרכו הוא נחל כישלו .
כיצד הגיב רבינו ,משת המבח נגש אליו כדי לשאול משהו ,מה שמ ,שאל
כאילו לא הכירו מכבר ,והוא השיב :קורנברג .ורבינו מתפלא לעומתו ,אתה לא
קורנברג ,קורנברג יודע! לאחר מכ עמד וזימנו אל חדרו לשיחת עידוד ,ואמר
לו ,לכל אחד יש עליות וירידות ,א ור ליפול ולהישבר מירידות .בענוות קדשו
הו י ,וכי לי אי ירידות ,וכי כל יו אותו דבר והמשיל את מצבי האד למזג
האוויר ביו בהיר זורחת השמש ובמשנהו מזג האויר אבי .
עד כמה היתה אותה שיחת עידוד חשובה בעיני רבינו ,עד כדי כ שבעקבותיה
איחר לשיעורו ברבע שעה ולא ראה בכ ביטול תורה דרבי ,אלא להפ את
קיומה הגדול ביותר )ששיחה זו העמידה תלמיד חכ מופלא ומופלג(.
משפט אחד מאותה שיחה נפלאה זכר הרב קורנברג ונצר עמו לאור ימי :
"תדע ל שהאושר הכי גדול בעול הוא להיות תלמיד חכ !"286
היכי חמי חאגה לבלמיח?
כאמור ,רבינו עשה כל טצדקי לקרב את התלמידי .כ ג הנחה את תלמידיו
העו קי במלאכת החינו לקרב את התלמידי ולעשות את כל המאמצי לא
לרחק ,וכל שכ לא ל לק מהישיבה בלי ל דר לה מקו שיהיו מרוצי בו,
שהרי ה כנות השוררות ברחוב כה נוראות ובלי מ גרת לימודית ה יכו גדול.
מעשה שהגיעה אליו משלחת של מחנכי כדי לקבל ה כמתו להרחקת
בחור מהישיבה .לאחר ש יימו לתאר את מעשיו של הבחור שאינ מאפשרי
להחזיקו בישיבה ,נראה היה לשואלי שרבינו מבי אית וקבלו ה כמתו ,ולפני
שקמו ללכת .שאל רבנו ,הא את מתפללי עליו ,הא את אומרי עליו
תהילי ,ובעוד נבוכי קמעא הו י ושאל :הא צמת עליו?287
מחוע יפח פתינו לישיתה קטנה תתוקפו של "צום גחליה"
מ פר הג"ר פנח שלמה קוגל ,בשנה שנכנ תי לישיבה קטנה ב"קול תורה"
.286חיי של תורה עמ' רע"ז.
.287מפי רבי אליהו מויאל ,בני ברק209 .
