Page 224 - alef
P. 224
פרק י | ושננבם לתניך -אלו הבלמיחים
בגיל ארבע עשרה עליתי אליו ב"צו גדליה" לישיבה גדולה ,ו יפרתי לו שבצו
"יו הכיפורי " של שנה שעברה צמתי קשה ,ותליתי זאת בכ שישנ שני
צומות באותו שבוע ,ושאלתי הא לצו היו ,רבינו ענה שהיות ואכ רגלי
לדבר שזה נבע מ יבה זו ,שאכ לא אצו .
בשנה שלאחר מכ ,ב"צו גדליה" בבוקר ,רבינו יורד לישיבה קטנה מחפש 7
אותי ומבקש לקרוא לי וכשבאתי הורה לי שלא לצו ,להפתעתי המרובה הוא
זכר את שאלתי משנה שעברה וניגש ביוזמתו אלי שלא אצו ,כנראה מכח
דינא דירושלמי )יומא פ"ה ה"ה( "הנשאל הרי זה שופ דמי ".
כמה צפיך לשקול לרני שמפדיקים תדופ מהישיתה 210
באחד מימי חול המועד וכות פגש רבינו את המחנ רבי אברה אהר פראג
ואמר לו שברצונו ל פר לו יפור לו שתחילתו לפני שני ו ופו אירע זה
עתה ,מה שריגש אותו ביותר ,והו י שחשוב שישמע וישמיע את זה ,שכ
בהיותו מחנ ,זה יכול להיות לתועלת עבורו.
וכה יפר :לפני שני רבות התכנ ו רבני ישיבת "קול תורה" לדו בבחור
שנודע לה שחילל שבת רח"ל באזור מגוריו .לאחר בירור אמיתות הדבר,
הייתה נטייה מיידית להרחיקו מהישיבה ,אול מאחר שרבינו לא נכח ש
אישית ,החליטו ,שטר עזיבתו את הישיבה ייגש אותו בחור לראש הישיבה
וישוחח איתו והוא יחליט את ההחלטה ה ופית .בשעת הפגישה ביניה שאלו
רבינו ,הרי אתה לומד טוב ,אי זה שנכשלת בעוו חמור כל כ ? פר הבחור
בבכי קורע לב ,ואמר ,אני היחיד מבני ביתי ששומר שבת וכל פע כשאני
מגיע לביתי שבעיר חילונית מלגלגי עלי כל משפחתי ,בשבת אחת יצא לי
לעבור ליד תחנת אוטובו הנו ע לכיוו הי וגבר עלי יצר הרע וברגע חפוז
החלטתי לעלות לאוטובו ועד היו כואב לי הדבר עד מאד .כשנוכח רבינו
שכני הדברי וכי היתה זו תקלה מצערת ,דרש ממנו שיתחייב שמעתה ייטיב
דרכיו ויהיה שקוע רק בלימוד ויקנה דעת מרבותיו וניאות להשאירו.
לאחר ש יי רבינו ל פר באזני רבי אברה אהר את יפור המעשה ,הו י
ו יפר שבאותו יו בבוקר הגיע אותו תלמיד שבינתיי בגר ונישא לביקור חג
בביתו ע ילדיו .רבינו דיבר ע ילדיו בלימוד והשתומ מהידיעות שלה .
כמה מאושר אני ,אמר רבינו ,שהחלטתי בזמנו להשאירו בישיבה .בזכות זה
