Page 218 - alef

‫פרק י | ושננבם לתניך ‪ -‬אלו הבלמיחים‬

‫פרק י‬

‫ושננתם לבניך ‪ -‬אלו התלמידים‬

‫את לבלמיחיו‬ ‫‪204‬‬

‫במ ירותו לבני הישיבה הרגישו התלמידי שאי כא רק מ ירות של רב לתלמיד‬
‫גרידא‪ ,‬אלא הנהגת אב רחימאי המתמ ר בלבו ומחשבתו לבניו‪ .‬ניכר היה בכל‬
‫הנהגתו אית שהוא רואה בשליחות זו את פ גת חייו להעמיד תלמידי כבני ‪.‬‬
‫עד כמה חי את גישה זו‪ ,‬יפר אחיינו נכד גי ו הגה"צ רבי שלו שבדרו ‪,‬‬
‫אותו נכד למד בישיבת פוניבז' וכאשר נישא כיבד את ראש הישיבה הגרא"מ‬
‫ש ב ידור קידושי ‪ .‬כשהגיע לחתונה וראה את רבינו‪ ,‬דודו של החת ‪ ,‬ירב‬
‫בענוותנותו ל דר הקידושי ‪ ,‬והתבטא‪ :‬הלא גדול הדור כא ומה שיי שאני‬

‫א דר קדושי ‪.‬‬
‫כמוב שרבינו מאד לא אהב לשמוע את ההגדרה‪ ,‬וטע אדרבה‪ ,‬זה טעות‬
‫מעיקרא‪ ,‬שכ הרב ש הוא ג ראש הישיבה שלו וג גדול הדור‪ .‬כ נמש‬
‫הוויכוח מי י דר את הקידושי זמ מה‪ ,‬עד שהרב ש אמר לרבינו‪ :‬אפילו לפי‬
‫דברי ‪ ,‬זאת אי הרי להכחיש שאתה הדוד של החת ‪ ,‬מה שאי כ אני אינני‬
‫קרוב אליו? ענהו רבינו בטענה פשוטה‪ :‬הלא ג לפי דברי שקרוב קוד ‪ ,‬הלא‬
‫ראש ישיבה הוא רבו של החת והוא ג אביו מולידו ברוחניות וממילא אי‬

‫על מה לשוחח‪ ,‬ואכ כששמע זאת הגרא"מ נכנע‪282.‬‬

‫‪ .282‬אהל משה דברי עמ' ת"ז‪.‬‬