Page 323 - alef
P. 323

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                          ‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬

                    ‫הבית בבית מדרש בבית שמש והגיע‪ ,‬אול כשביקשוהו לקבוע מזוזה ירב‪,‬‬
                                                                  ‫משו קדושת חול המועד‪411.‬‬

                                                   ‫"פיד אריקופסוב ד"ו יש כאן!"‬

                    ‫היתה לו לרבינו הנהגה‪ ,‬ללכת בערב יו הכיפורי ובימי ה מוכי לו לבתי‬
                    ‫מיודעיו שידע שה חולי או חלושי להורות לה את המעשה אשר יעשו ‪.‬‬

                          ‫וא היה טורח במדידת והכנת הכלי למי שהוצר לדקדק בשיעורי ‪.‬‬
                      ‫בפרט נת דעתו ולבו לשדל את כל אחד ואחד מאלו שביקר אצל ‪ ,‬בדברי‬
                    ‫המתאימי לפי רוח ותכונות נפש לשמור את פקודת הרופאי שלא לצו ‪.‬‬
                    ‫וכאשר הבחי שהקושי אצל החולה הוא מפני שכאשר מדברי איתו על הדבר‪,‬‬
                    ‫מראה הדבר על גודל ה כנה בה הוא שרוי‪ ,‬היה אומר‪ :‬רבי לא התענו ביוהכ"פ‬
                    ‫שני רבות‪ ,‬מפני יבה בריאותית והאריכו ימי בטוב‪ .‬וכאשר הבי שהקושי‬
                    ‫הוא רגשי‪ ,‬מפני עצ הדבר שלא יתענה ביוהכ"פ‪ ,‬היה מדבר על לב החולה‬
                    ‫שעלינו להרגיש כי ג מצות התורה של )ויקרא יח‪ ,‬ה( "וחי בה " ג היא‬

                                                                 ‫מצוה יקרה וחשובה עד מאד‪.‬‬
                    ‫פע יפרו לו על רופא מומחה וידוע שביקר אצל שניי מגדולי ישראל‬
                    ‫לפני יוהכ"פ ולאחר בדיקת חיוה דעתו שאי לה להתענות ביוהכ"פ‪ .‬האחד‬
                    ‫בכה מגודל צערו על כ ‪ ,‬ואילו השני אמר תיכ ומיד בשלוות נפש‪ :‬מי שאמר‬
                    ‫להתענות ביו הכיפורי הוא צוה להמנע מכ בכגו דא‪ ,‬ואמר רבנו שלדעתו‪,‬‬

                                  ‫הדר השנית היא היא הדעה הישרה והנכונה שיבור לו האד ‪.‬‬
                    ‫אירע פע ששמע על ת"ח אחד שחלה והתעקש להתענות‪ ,‬ומיד נ ע לבקרו‪,‬‬
                    ‫בתו השיחה אמר שפשוט הדבר שאי לו להתענות וחזר הלה לעמוד על דעתו‬
                    ‫שבכוחו להתענות וכו' בראות רבנו גודל התעקשותו אמר לו‪ :‬ריח אפיקור ות‬
                    ‫ח"ו יש כא !"‪ ,‬לתדהמתו של החולה המשי רבנו וה ביר‪ :‬הרי ג זה נכלל במה‬
                    ‫שאמרו ז"ל ) נהדרי צ"ט‪ (:‬האומר מאי אהנו ל רבנ ה"ז אפיקור ‪ ,‬היינו לפי‬
                    ‫ששופט עיני הטבע על פי שכלו ואינו משעבד שכלו והבנתו לדעת חכמי ‪,‬‬
                    ‫ג כא ‪ ,‬א הרב מורה בהחלט שא ור להתענות‪ ,‬אי להרהר על הדבר כלל‬

                                                                     ‫ולקיי דבר ה' זו הלכה‪412.‬‬

                                                                       ‫‪ .411‬מפי רבי יצחק טרגר מח" הליכות שלמה ג"כ‪.‬‬

          ‫‪ .412‬הליכות שלמה ח"ב עמ' פ"א‪309 .‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328