Page 327 - alef
P. 327

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                          ‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬

                                                                ‫חקחוקים תהלכה‬

                     ‫כאמור‪ ,‬כל תנועה ותנועה מתנועותיו של רבינו היתה בהתייעצות ע השולח‬
                    ‫ערו וכל נושאי כליו ע רוח ה וגיות‪ .‬דבר שהביא שכל הנהגותיו היו מדויקות‬
                    ‫ומדוקדקות‪ .‬למרות זאת מופלא היה לראות אי למרות זאת התנהל בהשקט‬
                    ‫ושלוה ולא ראו את הגיצי שמתעופפי ביב דקדוקי ההלכה שלו‪ ,‬והיו‬
                    ‫חומרות רבות שנהג בה כי כ יצא לו ב וגיות מבלי לשת בה א אחד‪,‬‬
                    ‫ובדר כלל אפילו בני הבית לא ידעו עליה מאומה‪ ,‬ורק לפעמי אגב אורחא‬
                    ‫נודע לה טעמו בהנהגות שונות‪ 417.‬ולפעמי כשהיו שואלי ‪ ,‬למה בא נוהג‬
                    ‫כ או כ ‪ ,‬היה מתחמק ואומר‪ ,‬כי כ התרגלתי מאז ומתמיד ולא פרט יותר‪,‬‬

                                                                       ‫כי הצניע את הנהגותיו‪.‬‬
                    ‫יפר חתנו הגרי"י ברודיאנ קי‪ :‬רבינו החמיר כפי השיטה שברכת המוציא‬
                    ‫אינה פוטרת "משקה" שבתו ה עודה )כידוע מחלוקת הט"ז והלבוש בזה‪,‬‬
                    ‫א ברכת המוציא פוטרת שתיה( ולכ החמיר לבר על משקה קוד האכילה‪,‬‬

                     ‫אול לא רצה שידעו מזה והיה לו ארו קט צדדי וש ביר ושתה ונכנ‬
                                 ‫הביתה‪ ,‬באופ שלא ירגישו בזה‪ .‬רק אחרי זמ רב התגלה ה וד‪.‬‬

                    ‫יפר נכדו הרה"ג רבי שמעו טרגר‪ :‬אפילו חומרות שנהג מאז ומעול ‪,‬‬
                      ‫כמו לשמור ר"ת במוצ"ש או במוצאי יוהכ"פ שישנ יהודי רבי המקפידי‬

                    ‫על כ ‪ ,‬לא ה כי בשו אופ שידברו על כ ‪ ,‬ולא עשה מכ ע ק‪ .‬במוצאי‬
                     ‫שבת היה מ יי עודה שלישית חצי שעה אחרי השקיעה‪ ,‬ואז היה נכנ‬

                    ‫לשמוע את השיחה של רבי שלו שבדרו בשטיבל בביהכנ" הגר"א עד שכבר‬
                    ‫עבר שעה מהשקיעה ואחר כ הצטר לתפילת מעריב ועד שהיה עולה לביתו‬
                     ‫ומבדיל‪ ,‬כבר הגיע זמ ר"ת מבלי שירגישו‪ .‬כ היה במוצאי יו כיפור‪ ,‬המתי‬
                    ‫לזמ ר"ת בלי שירגישו‪ ,‬קידש את הלבנה וכד' ואח"כ היה נוהג להיכנ למשרד‬
                    ‫של הישיבה ב"קול תורה" כדי להתעניי טלפונית בשלו רעייתו‪ ,‬אי מרגישה‬
                    ‫ואי עבר הצו בבית וג כא בשקט מבלי שח"ו א אחד לא יבחי שהוא לא‬
                    ‫מחייג בטלפו ‪ ,‬אלא אני הנכד הייתי מחייג וממתי שירימו בבית את הטלפו ‪,‬‬
                    ‫ורק אז הייתי מגיש לו את השפופרת כדי שידבר בעצמו‪ ,‬וכ ב ו השיחה אני‬

                        ‫‪ .417‬יפר תלמיד ששמר את דרכיו והבחי באיזו הנהגה שנהג בה לחומרה ושאלו על כ ‪ ,‬אמר לו‬
                        ‫רבינו‪ ,‬אבקש שלא תלמד ממני‪ ,‬איני מחמיר בזה מחמת שזו דעתי להלכה‪ ,‬אלא שיש לי הרגש‬
                        ‫בדבר ובלי שמרגישי זאת אי שו טע לעשותו‪ ,‬ו יי ‪ ,‬אני איני יכול לנהוג בזה אחרת‪- .‬‬

          ‫מבעל המעשה‪313 .‬‬
   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332