Page 231 - 16222
P. 231
טטיםותממ תויסוד |231
התרסקות הקיבוצים
לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו עליו" :נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת".
כך מתחיל שירם המפורסם של יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס,
"בלדה לעוזב קיבוץ" ,שיצא בתחילת שנות ה־ 14.1970גורלו של
עוזב הקיבוץ לא נראה מבטיח במיוחד בבתי השיר הראשונים :הוא
עובד בסטקייה נידחת ,גר אצל הדודה ומקבל בשמחה תפוחים מהוריו
שבקיבוץ .עמיתיו ובני משפחתו שנשארו מאחור בטוחים ש"הוא עוד
ישוב" ,כי "זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב" .אך השנים חולפות
ודברים משתנים .בבתי השיר הבאים עוזב הקיבוץ בונה וילה בהרצליה
ומתחתן עם שחקנית ,וכשהוא בא לבקר את הוריו כל "הקיבוץ מביט
במכונית" .בסופו של דבר כולם מבינים שהוא לא ישוב .חלום
הקיבוצים התנגש בכוח החזק מכולם — השאיפה לרמת חיים גבוהה
יותר — והפסיד במאבק כפי שהפסידו כל שאר האידיאולוגיות
הגדולות והסיסמאות היפות.
דעיכת הקיבוצים היתה ברורה לכול כבר בעת פרסום השיר הזה
בשנות ה־ ,1970אבל רק בתחילת שנות ה־ 1980היתרגמו התהליכים
האלה לקריסה פיננסית של הקיבוצים ,וזו הפכה לרעידת אדמה של
ממש לאחר משבר מניות הבנקים והשקת תוכנית הייצוב.
בפרקים קודמים הזכרנו את הערבויות שהעניקה הממשלה
לקיבוצים ואת כשל השוק מסוג "סיכון מוסרי" שהוביל אותם לשלל
השקעות כושלות .הבנקים בישראל שימשו צינור ניטרלי להעברת
כספים לקיבוצים ,ללא שום פיקוח כלכלי הגיוני על השימוש בכספים
ומתוך ההנחה שהממשלה תכסה ממילא את הפסדי הקיבוצים.
לקיבוצים השתלם להגדיל את רמת הסיכון של ההשקעות שלהם,
משום שכפי שהזכרנו קודם ,המשמעות של רמת סיכון גבוהה יותר
