Page 229 - 16222

‫טטיםותממ תויסוד ‪|229‬‬

‫תנועות הון בינלאומיות‪ ,‬סובסידיות שונות‪ ,‬פטורים ממס‪ ,‬ריביות‬
‫שונות לגורמים שונים ועוד — אוקיינוס עצום של איסורים והיתרים‪,‬‬
‫שרק המאכערים המוכשרים ביותר והקרובים ביותר לצלחת יכלו‬
‫לנווט בו בהצלחה‪ .‬התוצאה של המערכת הזאת היתה זוועתית‪:‬‬
‫במשך כשלושה עשורים בוזבז חלק ניכר מכספי החסכונות של‬
‫תושבי ישראל על תמיכה במגזרים כושלים‪ ,‬על אשליות שליטה‬
‫כאלו ואחרות ועל יזמים שתחום ההתמחות שלהם היה קירבה‬
‫לצלחת‪ .‬זו היתה זוועה בלתי נראית‪ ,‬שכן איננו רואים את כל‬
‫הפירמות המשגשגות שהיו קמות פה אילו פעלה המערכת הפיננסית‬
‫כשורה; אולי היינו מצליחים להשתלב בשוק הבנקאות הבינלאומית‪,‬‬
‫בהתאם ליתרונות היחסיים של היהודים בגולה‪ ,‬והיינו עשירים כיום‬
‫כמו שווייץ וסינגפור? אולי חברות ענק כמו "איקאה"‪" ,‬נוקיה" או‬
‫‪ SAP‬היו מופיעות לראשונה בישראל‪ ,‬תחת שמות אחרים כמובן‪,‬‬
‫במקום בשבדיה‪ ,‬פינלנד וגרמניה? לעולם לא נדע‪ ,‬כי פנחס ספיר‬
‫ועמיתיו האמינו שמפעלי טקסטיל בפריפריה וחברת העובדים של‬
‫ההסתדרות הם העתיד‪ ,‬והם השתמשו בכספי הציבור הישראלי כדי‬

‫להמר באופן כושל להפליא על החזון שלהם‪.‬‬
‫תוכנית הייצוב שברה את הקונספציה הישנה‪ ,‬שאמרה שעל‬
‫הממשלה להכווין את המשק באופן ריכוזי‪ ,‬והצלחתה אפשרה‬
‫לכלכלנים להעביר שורה ארוכה של רפורמות אשר הבריאו את‬
‫"מערכת הדם" של הכלכלה הישראלית‪ 11:‬ביטול ההגבלות על שיעורי‬
‫הנזילות של הפיקדונות‪ ,‬ביטול ההגבלות הכמותיות על היקף האשראי‬
‫במטבע חוץ ועל ערבויות בנקאיות‪ ,‬ביטול ההסדרים למתן אשראי‬
‫מוכוון שהעניקו עדיפות ליצוא ולסקטורים מסוימים‪ ,‬צמצום החובה‬
‫של המשקיעים המוסדיים להשקיע באג"ח ממשלתי (כלומר‪ ,‬להלוות‬
‫את כספי הציבור לממשלה)‪ ,‬הענקת היתר כללי למגזר הפרטי להנפיק‬
‫איגרות חוב‪ ,‬ליברליזציה של תנועות הון בינלאומיות‪ ,‬שינוי במשטר‬
‫שער החליפין‪ ,‬ועוד שלל פעולות דומות חיסלו חלק ניכר מהסבך‬
‫הביורוקרטי הבלתי נראה ושחררו את שוק ההון מאחיזתה החונקת‬
‫של הממשלה‪ .‬לפתע הדם היה מסוגל לזרום אל האיברים שנזקקו לו‬
‫במידה הרבה יותר‪ ,‬אל היזמים שיכלו להתחרות בהצלחה בשווקים‬