Page 230 - 16222
P. 230
230כסף כחול לבן|
בינלאומיים ,ועד מהרה החלה נסיקת ההיי־טק וקצב הצמיחה של
המשק הואץ.
אך כמו במקרה של הפתיחה ליבוא חופשי ,גם המהפכה בשוקי
הכספים וההון לא הושלמה .ממשלת ישראל עדיין תומכת ביצואנים
(וכך גם בנק ישראל) ,מסבסדת את קופות הפנסיה ,מונעת תחרות
במגזר הבנקאות ובשוק האשראי ,ומפריעה בדרכים רבות נוספות
ל"דם הפיננסי" לזרום בחופשיות בעורקי הכלכלה בהתאם ליתרונות
היחסיים האמיתיים של המשק.
מכיוון שכך ,חשוב לראות את המהפך הכלכלי של 1985ואת
הרפורמות שבאו בעקבותיו בפרופורציה הנכונה .תוכנית הייצוב
היתה תוכנית מוצלחת מאוד ,שמוטטה את הסדר הישן ,אבל היא לא
היתה מושלמת ,ובוודאי שלא קיצונית כפי שמקצת מבקריה טוענים.
גם אחרי הרפורמות ישראל פחות חופשית ויותר סגורה ממדינות
מערביות רבות אחרות ,והקונספציה הישנה עדיין פופולרית למדי
בחלקים נרחבים מהתקשורת ,האקדמיה והמערכת הפוליטית.
הכלכלן אבי בן בסט סקר את הרפורמות שבוצעו בשנים שלאחר
תוכנית הייצוב ,ודירג אותן לפי רמת ההתנגדות של קבוצות
האינטרס השונות 12.לטענתו ,הרפורמות העיקריות שהפוליטיקאים
העבירו היו אלה ששיפרו את מצבם של כלל האזרחים ודרשו בעיקר
שינוי קונספציה ,או אלה שפגעו בקבוצות אינטרס חלשות יחסית
דוגמת התעשיינים ,שנכשלו כמעט בכל מאבקיהם (בניגוד לטענה
שמושמעת לעתים משמאל ולפיה תוכנית הייצוב תאמה איכשהו את
האינטרסים של בעלי ההון) .קבוצות האינטרס החזקות ביותר במשק
היו ההסתדרות ושדולת עיירות הפיתוח ,והן הצליחו למנוע או לעכב
רפורמות במידה רבה יותר מהאחרות .המכשולים המשמעותיים
ביותר שהרפורמות של שנות ה־ 1980וה־ 1990לא הצליחו להסיר
היו היעדר התחרות בתשתיות מונופוליסטיות — חשמל ,מים,
נמלים ,רכבות ,בנקים וכדומה .במקרים האלה האינטרסים היו
חזקים וממוקדים מאוד ,הציבור והפוליטיקאים התקשו לראות את
הנזק העצום של הריכוזיות ,וקבוצות האינטרס הצליחו למנוע שינוי
כמעט באופן מלא13.
