Page 237 - 16222
P. 237
טטיםותממ תויסוד |237
מהם יהפכו לעשירים מופלגים ,אך זוהי אינה הוכחה לכך שעלינו
להפקיד את כספי החסכונות שלנו בידי קופים.
כאשר התבקש אפשטיין לציין את "החמישייה הפותחת" של
המפעלים הקיבוציים ,המפעל הראשון ברשימה היה "מפרו" של קיבוץ
הגושרים .בשנת 1986החל "מפרו" בייצור אחד הלהיטים הגדולים
של התעשייה הישראלית אי־פעם — מסיר השיער "אפיליידי" .הכתבה
היללה את המפעל ואת המוצר — "הקלאסיקה של התעשייה הקיבוצית
המצליחה" כדברי הכתב — ותיארה את תוכניות המפעל להרחבות
ולמוצרים נוספים .אך "מפרו" לא הפך ל"איקאה" של ישראל .שנה
לאחר פרסום הכתבה התרסק המפעל ונמכר בידי כונס נכסים לגורם
חיצוני ,מה שהאיץ את תהליכי ההפרטה של קיבוץ הגושרים .מפעלים
קיבוציים מצליחים לאורך זמן ,כגון "נטפים" ,היו ונשארו היוצא מן
הכלל ולא הכלל.
השיטה הקיבוצית לא היתה בת קיימא מלכתחילה ,והנעלם היחיד
במשוואה היה מועד קריסתה .עם זאת ,הקיבוצים והמושבים לא יכלו
לקרוס ולהיעלם סתם כך .אמרה ישנה ומפורסמת אומרת שכשאתה
חייב אלף שקל לבנק אתה בבעיה ,אך כשאתה חייב מיליארד שקלים
לבנק הבנק בבעיה .המשמעות של קריסה ופשיטת רגל של הקיבוצים
היתה מחיקת כל החוב העצום שלהם לבנקים ,ופגיעה ביציבות הבנקים
עצמם .מלבד זאת ,היה רצון פוליטי לשמר לפחות חלק מהשיטה ,גם
אם רק למראית עין .על כן ,במקום פשיטת רגל ,ניסו הגורמים להגיע
להסדר חוב ,המכונה בימינו גם "תספורת".
המושג "תספורת" נעשה מושמץ בעקבות המשבר הכלכלי של
,2008כאשר בנקים ישראליים נאלצו להעניק כמה תספורות שכאלה
לבעלי הון שחברותיהם קרסו .אך האמת היא שבנקים מעניקים
תספורות כל הזמן ליזמים ,לפירמות ולגופים שונים שחייבים להם
כסף .המשמעות של תספורות היא שבמקום להכריז על פשיטת רגל
ולמחוק את החוב כולו ,בעל החוב ינסה להחזיר לפחות חלק ממנו.
זה עדיף מבחינת הבנק אם האלטרנטיבה לכך היא פשיטת רגל ואובדן
של החוב כולו.
בשנת 1988נחתמו הסדרי חוב שונים עם המושבים ,ובסוף 1989
