Page 241 - 16222
P. 241

‫טטיםותממ תויסוד ‪|241‬‬

‫במהרה‪ :‬ב־‪ 2019‬התפרסם כי למרות הטענות של מייסדיו בדבר‬
‫יעילות כלכלית ומחירים נמוכים‪ ,‬קואופרטיב "בשותף" נסגר כתוצאה‬
‫מקשיים כלכליים‪( 30‬על קואופרטיב "שלנו" לא הצלחתי למצוא‬
‫מידע מהשנים האחרונות)‪ .‬פורת צדק אמנם בדבר אחד — בעבר‬
‫קואופרטיבים היו נפוצים גם בישראל וגם במדינות רבות אחרות —‬
‫אך כיום הם נדירים יחסית ומוגבלים לנישות ספציפיות‪ .‬מדוע נעלמו‬

                                                     ‫הקואופרטיבים?‬
‫חוקרים העלו כמה כשלים בסיסיים הנובעים מהמנגנון‬
‫הקואופרטיבי‪ .‬הראשון הוא הבעיה הקלאסית של "רוכבים חופשיים"‪,‬‬
‫שהזכרנו גם בפרקים קודמים‪ .‬כאשר המאמץ הוא קבוצתי והרווחים‬
‫מתחלקים באופן שווה בין כולם‪ ,‬לכל פרט משתלם לתרום פחות‬
‫בעצמו וליהנות מפירות עמלם של אחרים‪ 31.‬גם אם מקימי הקואופרטיב‬
‫הם כולם חברים טובים וחדורי אמונה‪ ,‬כאשר הקואופרטיב מתרחב‬

  ‫ונכנסים אליו אנשים חדשים‪ ,‬התמריצים מכריעים את האידיאלים‪.‬‬
‫בעיה שנייה היא היעדר מטרה ברורה‪ .‬בפירמות המצויות בבעלות‬
‫פרטית המטרה היא גידול ברווחים ובנתח השוק; ייתכן שאחד מבעלי‬
‫הפירמה יטען שכדי להשיג את המטרה נדרש להעלות את משכורותיהם‬
‫של המהנדסים ואילו אחר יטען שנדרש להשקיע בכיסאות חדשים‬
‫ונוחים יותר עבור העובדים בקו הייצור‪ ,‬ויש גם לא מעט פוליטיקה‬
‫פנימית ומאבקי כוח‪ ,‬אבל בסופו של דבר המטרה הפשוטה והיחידה‬
‫והמבנה ההיררכי הנוקשה של שכבת ההנהלה מאפשרים לכוחות‬
‫השונים לפעול יחדיו‪ .‬אך כאשר פירמה נמצאת בבעלות עובדיה‪,‬‬
‫המטרה פחות ברורה‪ .‬העובדים מתחלקים ביניהם ברווחי הפירמה‪ ,‬אך‬
‫גם נהנים מהמשכורות ומתנאי העבודה‪ .‬קבוצות קטנות של עובדים‬
‫יכולות לחתור להישגים שונים על חשבונם של עובדים אחרים‪,‬‬
‫כתלות בכוחם היחסי בוועדות המחליטות על מדיניות‪ ,‬ואין מנהל‬

                              ‫שיכול לכפות עליהם בקלות את דעתו‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא הפערים בין משכורותיהם של מורים ותיקים ומורים‬
‫חדשים בישראל‪ ,‬שהם נכון להיום מהגבוהים בעולם‪ 32:‬תוואי שכר‬
‫המורים נקבע בהתאם לדרישות של ארגוני המורים‪ ,‬אשר מושפעים‬
‫מהאינטרסים של המורים הוותיקים הנמצאים כרגע בארגון‪ ,‬ואינם‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246